|
||||
|
||||
וגם אם היית אומר את זה זה לא היה משנה שהתגובה עליה הגבת היא קשקוש מוחלט, שקרים גסים וסביר להניח שגם הוצאת לשון הרע. 1. בקיבוצים כבר מזמן לא סוגרים דברים בפנים. היום פונים למשטרה מהר מאוד ולצערי בשנים האחרונות יש יותר ויותר מקרים שמוכיחים את זה. 2. לכל ישוב קהילתי יש ועדת קבלה שזכותה לקבל או לדחות כל מועמד לישוב ללא נימוקים (אני עצמי עברתי אחת כזאת בדרך למושב בו אני גר). |
|
||||
|
||||
2. זאת ההגדרה היבשה. בפועל, האם יקבלו לקיבוץ משפחה ערבית? אולי לא יגידו להם "אנחנו לא רוצים פה ערבים", אלא ישתמשו בנייטרליות הנוחה של "ללא נימוקים", אבל לא יקבלו משפחה ערבית בדיוק במקום ובסיטואציה שיקבלו משפחה יהודית בעלת נתונים סוציולוגיים מקבילים. לא ככה? |
|
||||
|
||||
לא בקיבוצים ולא במושבים. ואפילו יש להם נימוק - הקרקע שם שייכת למנהל מקרקעי ישראל, שאוסר על מכירתה לערבים. |
|
||||
|
||||
פשוט לא נכון. הקרקע שבניתי עליה שייכת למנהל מקרקעי ישראל, אני רק חכרתי אותה, כמו כל מי שגר על אדמת מנהל, יהודי או ערבי (ויש כאלה, רק לא בישובים קהילתיים). לקק''ל אסור להחכיר או למכור קרקע ללא יהודים. |
|
||||
|
||||
2. משפחה ערבית לא תתקבל למצפה, מושב או כל ישוב קהילתי (יהודי) אחר שיש לו ועדת קבלה. הקבלה שלי למושב לא הייתה מובטחת - רוב תושבי המושב הם תימנים מסורתיים או דתיים ואני אשכנזי חילוני והיה סיכוי שיוחלט שאני "לא מתאים לאופי הישוב". בכל מקרה אני בטוח שערבי לא היה יכול לעבור את הועדה שאני עברתי. |
|
||||
|
||||
ואחרי שהם קיבלו אותך - האם זאת קבלה מובטחת לכל החיים (ולחיי היורשים שלך) - או שהם עלולים לשנות את דעתם? |
|
||||
|
||||
אני מניח שחוק יסוד: כבוד האדם וכו' וזכות הקניין מגינים עלי מפני גרוש (ע"י המושב, לא ע"י המדינה). מצד שני, אני לא יכול לעזוב ולמכור או להשכיר את הבית בלי שהקונה/שוכר עובר את ועדת הקבלה. המנהל לא יאשר את העברת חוזה החכירה למישהו שלא קיבל את אישור המושב אבל אני לא חושב שניתן לנקוט נגדי או נגד שוכר שלא עבר ועדת קבלה סנקציה כלשהי. |
|
||||
|
||||
תודה, מעניין. (לא חושב שהייתי מוכן להעמיד את עצמי לכזאת ועדה או אפילו לגור במקום כזה). |
|
||||
|
||||
למה בעצם? זה משפיל? זה לא הוגן? לא מוסרי? במה זה שונה מנכונות לגור במדינה שיש לה חוקי הגירה לא הוגנים? |
|
||||
|
||||
אין מבחינתי קשר להגינות או מוסריות. אני לא מוכן להעמיד את חיי למבחן ולשיפוט בפני ועדות. אני אדם מבוגר שלא חייב דין וחשבון לאף אחד על מהלך חיי, מצבי הסוציואקונומי והבחירות שלי בעבר ובעתיד, והסטאטוס הזה חשוב לי. אחרי זה מגיע עניין הגיוון והשונות האנושית. אני לא אוהב ''לבלות עם אנשים כמוני''. לא הייתי רוצה לגור או לגדל ילדים במקום שכל האנשים בו עמדו בתנאי ועדת קבלה. |
|
||||
|
||||
למה לא חייב חשבון, בעצם? למשל, אם אתה אוהב לירות מרובה בחתונות, ייתכן שאנשי המקום שבו אתה חי יעדיפו לא להזמין אותך לחתונות, ובעצם שלא תגור אצלם בסביבה בכלל. האם אינך חייב דין וחשבון על המנהג הזה שלך? והאם לדעתך "לעמוד בתנאי ועדת קבלה" גורר "לבלות עם אנשים כמוני"? למשל, למושבה המגוונת של הסופר-גאונים מתקבל כל מי שיש לו אייקיו 800, בלי קשר לשאלה אם הוא אוהב מתמטיקה או ספרות בולגרית. האם עמידה בתנאי קבלה מסויימים מבטיחה אובדן קריטי של הגיוון? אם לא, מה הפרמטרים ש"הורגים" את הגיוון? |
|
||||
|
||||
אתה סתם מגזים. ברור שאנחנו חיים בחברה שיש לה נורמות התנהגות, וברור גם שהפעולות שלי נעשות תוך התחשבות באנשים שחשובים לי. זה לא דומה. בעניין ''אנשים כמוני''. חלק מהאנשים שהיו שכניי בעבר - ואפילו כאלה שהיוו את נוף ילדותי - וחלק לא מבוטל מחבריי בהווה הם אנשים שלא יעברו ועדות קבלה בסיסיות לשום דבר. |
|
||||
|
||||
בוודאי שאני מגזים, כי לדעתי גם אתה מגזים בכיוון השני ואני מנסה לאזן כדי שבסוף נגיע לאיזה שהוא ממוצע. בעניין ''אנשים כמוני''. ראשית, נראה לי שהאנשים שעליהם אתה מדבר כן עוברים יפה את ''ועדת הקבלה'' שמורכבת רק ממך, אז בעצם הבעיה היא עם זן מאוד ספציפי של ועדות קבלה. כמו כן, שים לב שעדיין יש מרחק בין לגרש את נוף ילדותך וחלק לא מבוטל מחברייך בהווה (דבר רע לכשעצמו) ובין לגרום לכך שכולם יהיו אותו דבר. הכל תלוי בשאלה איזה סוג של גיוון אתה מחפש. למשל, בצבא פגשתי הרבה מאוד אנשים ממגוון סוגים. בטכניון אני פוגש היצע קצת פחות מגוון של אנשים. אני לא בטוח כמה הפסדתי בגלל זה. |
|
||||
|
||||
אני מצטער, אני לא עוקב. מה בעצם אתה רוצה לומר? לא פסלתי לרגע את הבחירה של איזי. אמרתי שהיא לא מתאימה לי. |
|
||||
|
||||
למה תמיד שואלים מה אני רוצה לומר? לרוב אין לי אמירה מוצקה שאני מנסה להעביר. |
|
||||
|
||||
במקרה הזה, אני שאלתי רק כדי להבין. |
|
||||
|
||||
אני חושב שעצם הבחירה שלי במושב שרוב תושביו תימנים מסורתיים עד דתיים מראה שאני ממש לא הולך לגור עם "אנשים כמוני". ועדת הקבלה (על פי עדותה בראיון) נועדה למנוע מגורמים שליליים (למשל משפחות פשע) ומאנשים שלא נראה שיוכלו להשתלב בחיי המושב להתגורר בו ולשנות או להפריע את אורח החיים המקובל בו. כשגרים בישוב כל כך קטן (עם ההרחבה מדובר בפחות מ200 משפחות) יש לכך משמעות רבה. כפי שציינתי, לוועדת הקבלה אין למעשה יכולת למנוע ממני להשכיר את הבית למשפחת אלפרון או לחמולת קראג'ה. היא כן יכולה למנוע ממני להעביר את הבעלות על הבית והמגרש (כלומר למכור אותם) למישהו שלא עבר את אישורה. בעקבות שאלתך הקודמת, אני תוהה אם אני יכול להוריש את הנכס לאחר מותי לכל אחד. |
|
||||
|
||||
אני שכרתי בית במושב מבלי לעבור שום ועדה ושום בטיח. |
|
||||
|
||||
ובהרצליה פיתוח ימכרו בית לערבים? |
|
||||
|
||||
עוד פעם אתה משקר? 1. הנה דוגמה "מהשנים האחרונות" ציטוט ישיר: "הקיבוץ העדיף לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית ולא לפנות למשטרה" 2. הועדה חייבת לנמק את החלטתה. ראה פ"ד קעאדאן |
|
||||
|
||||
1. הדוגמה שלך רק מחזקת את מה שאיזי אמר, שהמגמה משתנה, ובניגוד לקיבוץ שפיים, בקיבוץ הזורע אכן פנו למשטרה. ואדרבא - בשפיים חברים רבים בקיבוץ התמרמרו על כך שלא פנו למשטרה. |
|
||||
|
||||
אני באמת לא מבין למה אתה טורח לענות לו, אני כבר מזמן הפסקתי. התגובות שלו בד''כ מחזקות את הצד שכנגד יותר טוב מכל תגובה שתינתן לו. |
|
||||
|
||||
(אתה צודק) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |