 |
|
 |
||
|
||||
 |
פעמיים-שלוש בחודש זה לא היה חריג, כמובן בתנאי שהיו סרטים ראויים לצפיה. מאז שיש תינוק בבית הייתי בקולנוע פעמיים. אז למרות שפה ושם אני שוכר (או שואל מחברים) DVD, רוב הסרטים שראיתי בשנה האחרונה היו בטיסות. (בשנה האחרונה טסתי לחו"ל 5 פעמים, סה"כ 16 קטעי טיסה שונים, לא בכולם הוקרנו סרטים) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בן כמה התינוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשנה וחודשיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנ''ל אצלי, לפני פרוץ התינוק היינו הולכים לקולנוע בערך פעם בשבוע (יומיים לפני שהוא נולד הספקתי לראות את ''הטייס'' עם שישים ושש הפסקות פיפי. סרט נחמד. עלילה קצת מקוטעת.). היום אנחנו מודים למי שהמציא את האוזן השלישית. עד שאנחנו מסימים את הדיון האם שווה להטריח את ההורים שלי לביביסיטר, הסרט כבר מגיע לאוזן. אז לקולנוע הולכים לראות סרטים שיש חשיבות לגודל המסך - קינג קונג למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך (שני הסרטים שראיתי בקולנוע מאז היו הארי פוטר וקינג-קונג). בשבועות שלפני הלידה ראינו המון סרטים, הטייס ביניהם. ביום שלפני הלידה הלכנו לסרט. היינו הולכים לכל סרט שעוד לא ראינו, רק כדי לנצל כרטיס חינם של מועדון רב-חן. לא היה שום סרט שווה, אז הלכנו למשהו ממש טפשי - פגוש את ההורים 2. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קניתי כרטיס במחיר מלא (!) ל"פגוש את ההורים 2". ייאמר להגנתי שהייתי מאד ממורמרת מהעניין, ושחלקים נרחבים מההפסקה ביליתי בלנעוץ מבטים מאשימים בחבר'ה שחשבו שיהיה הגיוני להכנס לסרט הזה (ולא, למשל, לוותר על הרעיון לראות סרט אם זו האופציה היחידה הקיימת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והכי מזעזע זה שהסרט נפתח בלידה. ממש מתאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לקחנו 'sleepy hollow' בליל הלידה, והתאמנו את קצב הצירים לקצב מציאת הגופות | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |