|
||||
|
||||
כמה דברים על ויזת H1. 1. היא מיועדת לאנשים שהם highly skilled International Professionals ולא ל"עובדי קבלן". את כל אחד מהאנשים הללו המעביד ביקש באופן ספציפי. 2. זוהי ויזה שמכירה בכוונת המהגר להפוך לאזרח אמריקני (אם הוא רוצה בכך), ומאפשרת לו להגיש בקשה לגרין-קרד. 3. יש שורה של תקנות שמנסות להגן בפני ניצול ויחס לא הוגן כלפי ה"עובדים הזרים" (ביחס לעובדים המקומיים). בינהן השוואת שכר ותנאים סוציאליים. 4. עובד עם H1 חופשי בכל רגע לעבור למעסיק אחר שמוכן להיות ה"ספונסר" שלו. הוא יכול לבקש לעבור מבלי להודיע למעסיק, והוא יכול לבקש מכמה מעסיקים במקביל להיות ספונסרים שלו. יש חופש עיסוק" מאוד גבוה. 5. במידה ולעובד אין ספונסר הוא אכן מפסיק להיות בסטטוס H1, אבל אין שום בעייה אם יעבור לסטטוס מבקר (B1/B2) עד שימצא ספונסר חדש שיעסיק אותו. בקיצור, לא מדובר פה בדיוק במיעוט נעשק החי בעוני או בתת-מעמד של פועלים, אלא בעובדים שמקבלים בד"כ משכורת יפה, ועובדים לצד אזרחים אמריקנים ובתנאים שווים להם. במידה ו"אין עבודה", יש להם כמה דרכי פעולה כדי לשמור על הסטטוס החוקי שלהם במדינה. |
|
||||
|
||||
לא שאני מבינה משהו בישראלים-עובדים-בארה"ב-הברית, אבל נראה לי שאת מרבית העובדים הזרים בישראל צריך להשוות לישראלים שעובדים באוטו-גלידה/קניונים/מובינג1, ופחות לאנשי הייטק מעמק הסילקון. ברור לי שיש בהשוואה הזו המון חורים (למשל, הסיבות לחיפוש העבודה מחוץ לישראל/תאילנד, גילאי העובדים וכו'), אבל גם להשוות פועל בניין סיני לאיש הייטק נראה לי קצת לא קשור. 1ואז יורדים למקסיקו וגואטמלה לעשות חופים ומסיבות לפני שחוזרים לארץ.2 2לא שאני ממורמרת או משהו. |
|
||||
|
||||
נראה לי שגם לישראלים שעובדים בארה"ב במובינג/קניונים/גלידה יש לרוב תנאים שהעובדים הזרים כאן יכולים רק לחלום עליהם. |
|
||||
|
||||
הישראלית שתיארת (עובדים בארה"ב בעבודות דחק) הם עובדים לא חוקייים. אין סיכוי שיקבלו אשרת עבודה (H1) עבור עבודות כאלה. יתכן שחלקם אינם יודעים שהם במעמד עובד לא חוקי, אבל זה לא יעמוד לזכותם אם שלטונות ההגירה יעלו עליהם - וזה קרה: למשל, מיד אחרי 9/11, נכלאו וגורשו מאר"ה כמה ישראלים שנתפסו ב"מבצע". בחדשות בישראל, הם הוצגו כקורבנות תמימים של ההיסטריה האמריקאית, כאשר באותו זמן משטרת ההגירה הישראלית המשיכה לגרש עובדים זרים. לזה קוראים בקיצור מוסר הוטנטוטי. |
|
||||
|
||||
הישראלים שעובדים במובינג/קניונים הם עובדים לא חוקיים. הכסף שחור (לא משלמים מיסים), הם חיים בתנאים די קשים גם כן (גם אותם דוחסים הרבה בדירה אחת, הם ישנים לעיתים על הרצפה, עובדים שעות רבות ביום וכו'). ביטוח רפואי יש להם כמו שיש לתיירים. מדי פעם משטרת ההגירה תופסת כמה מהם, אוסרת אותם לכמה חודשים, מחרימה את כספם ולבסוף מחזירה אותם לארץ (נפגשתי עם כמה כאלה כשהייתי נוסע בקו הרכבת נתב"ג-חיפה). אבל מי שעושה את זה בד"כ עובד לתקופה קצרה של כמה חודשים ולא הרבה יותר. מקובל לעבוד בארה"ב בסיום ה"טיול" המסורתי שאחרי הצבא (מסדרים את זה ככה שהכרטיס טיסה יעבור דרך ניו-יורק). חלק מה"בתים הישראלים" בדרום-אמריקה משמשים כאתרי גיוס לעבודות כאלו. חוץ מזה, משטרת ההגירה מודעת לטרנד הזה, ושמעתי כבר על כמה וכמה מקרים של ישראלים שללא כל סיבה בטחונית או אחרת נראית לעין לא קיבלו ויזה (של תייר!) לארה"ב. אבל גם את החבר'ה האלה לא צריך להשוות לפועלים סינים. |
|
||||
|
||||
החברה' האלה (הבן שלי הוא כעת אחד כזה) כנראה לא במיוחד מעניינים את משטרת ההגירה האמריקאית. אולי בגלל שהעסק בו הם עובדים הוא חוקי. עד כמה שהבנתי, בארה''ב אתה צריך רשיון עבודה אך לא רשיון לעשות עסקים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |