|
||||
|
||||
סימוכין זה סיפור ארוך - בד"כ מדובר בתצפיות ארוכות על דיבורים ומעשים (למעט, כמובן, המקרה של הגמלאי, אבל אני סבור שלאור התבטאויותיו המאוד נחרצות בכל ראיון והסתפחותו המיידית לקדימה אני מדייק גם כאן). כדי לתת קריטריונים מה עוזר להחליט מי הוא מה צריך מאמר ארוך בפני עצמו, שאני לא מעוניין לפרסם כי ראיתי מה עושים דיוני בלבניזם לשפיות האייל (ורק רציתי להציג כאן נקודת בוחן לשיטה, ולא לפתח דיון ארוך מדי). אם אתה רוצה משהו מפורט יותר - תציג אימייל כלשהו, ואני אשלח לך הסבר. אבל כמה נקודות נוספות אפילו ללא "רקע" על שיוכם הבלבניסטי של המעורבים: אפשר, כמובן, לראות באופן ברור שפרץ חושש מ"הפרד ומשול" שיבצע אולמרט בינו לבין ש"ס בכך שהציע לש"ס להיות חלק מה"גוש החברתי" - כלומר לא להיכנס לקואליציה בנפרד. כנראה שזה לא יעבוד לפרץ, כי אולמרט, במצב קיצוני כזה, יכול לספח את הליכוד ל"קואליציה כלכלית בלבד" (במחיר דחיית ההתנתקות בשלב הראשון), ואז מספיק שאגו"י תאוות הבצע תיכנע ל"תמריץ", ויש לו קואליציה. לליברמן ואיתן, בניגוד לש"ס והעבודה שהתחילו עם רשימת דרישות רצינית (כיאות למי שמצפים למו"מ קשה), אין דרישות רבות מדי בשלב זה - הם צופים כניסה מהירה וחלקה יותר לקואליציה של אולמרט. "הימור" בלבניסטי נוסף: מאחר ומרץ מובלת כעת ע"י בדלן (ביילין), אין לה שום סיכוי להיכנס לקואליציה (גם אם אולמרט יבחר בעבודה כשותף). |
|
||||
|
||||
ההימור לגבי מרצ איננו הימור בלבניסטי (ההסבר לו הוא בלבניסטי). ההימור הזה נשמע גם לי סביר (אבל מסיבות אחרות הכוללות מילים משוקצות בז'רגון הבלבניסטי כגון ''אידיאולוגיה''). |
|
||||
|
||||
Humor me. איזה הסבר "אידיאולוגי" יכול להיות כאן? חוסר רצון לשבת עם ש"ס או עם ליברמן? האם מרץ יכולה אי פעם לקוות לקואליציה שלא תכיל לפחות מפלגה חרדית או ימנית כלשהי? |
|
||||
|
||||
כשאמרתי ''אידיאולוגית'' לא התכוונתי לאי הרצון של מרצ להיות בקואליציה אלא לאי הרצון של אולמרט להכניס מפלגה עם אידיאולוגיה המזוהה כ''סמול'' לקואליציה. ביחוד אם הוא מתכוון לישם מהלכים שבעבר נחשבו לרעיונות של השמאל הקיצוני (פינוי ישובים). |
|
||||
|
||||
הסבר מוזר מאוד. למה שלא יצרף מפלגה התומכת בדעותיו הנוכחיות? כי זה יביך את "אולמרט של פעם" ? |
|
||||
|
||||
משום שקדימה צריכים למכור לציבור ולממשלה שתורכב את מדיניותה ו"סמול" פשוט לא מוכר. לדעתי, הקונצנזוס האידיאולוגי הישראלי נמצא במצב דיסונאנסי שהפוליטיקאים מודעים אליו (ומתנהגים על פיו מתוקף רצונם לשרוד) - יישום צורה זו או אחרת של מדיניות השמאל של מנוסה מהשטחים (בשל ההכרה הפשוטה שאין אלטרנטיבה ריאלית), כולל פינוי יישובים, תוך כדי הכחשה שמדובר באידיאולוגיה שמדבר עליה השמאל הקיצוני בישראל מזה שנים רבות. עם ישראל רוצה לנוס... אהמ סליחה... לסגת כמו גבר ולעשות "ויתורים כואבים". הוא לא מעוניין ליישם מדיניות שאיזו חבורה של יפי נפש יבבניים מציקה לו איתה מאז 67. |
|
||||
|
||||
תסלח לי, אבל הניתוח הפסיכולוגי הפשטני הזה היה יכול לתפוס אולי בעידן הברור יותר של ימין-שמאל טרום קדימה, אבל בטח לא כעת. |
|
||||
|
||||
התחלנו לחלק ציונים במקום לדון? אני מניח שהדיכוטומיה בדלנן-שתלשביסט זה ההיפך הגמור מפשטני. humor me, לאיזה עידן חדש הכניסה אותנו מפלגת "קדימה"? |
|
||||
|
||||
העידן בו אנשי ''ימין'' ו''ניצים'' ותיקים למיניהם לא מתביישים לשבור חזק ''שמאלה'', אפילו אם זה אומר ריסוק התנועה ממנה יצאו. |
|
||||
|
||||
טוב, אז נסכים שלא להסכים. אני לא רק חושב שהבושה עדיין קיימת, אני חושב שמהות הקיום (והצלחתה) של מפלגת קדימה נובעת מהבושה הנ"ל. קדימה השתחלה בדיוק לנישה בה הבוחר הישראלי רוצה לפנות עם (אידיאולוגית שמאל) ולהרגיש בלי (אידיאולוגית שמאל). שינוי המדיניות קיים, אבל הפוליטיקאי ששבר שמאלה יעשה הכל כדי לא להצטייר כמחזיק באידיאולוגית שמאל. הוא יתאמץ להראות עצמו כציוני/איש ארץ ישראל/ימני פרגמטיסט שצריך לעשות "ויתורים כואבים" ושהראש אצלו גבר על הלב. |
|
||||
|
||||
.. נדמה לי שמישהו צריך להשחיז את התער שלו. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון למר אוקהם? אם כן, אז אני סבור שהוא לא רלוונטי (פשטני הוא לא בהכרח הפשוט ביותר). |
|
||||
|
||||
מה שאתה מציג הוא הגיון מאד מעניין. אני מניח שגם בבריטניה האשימו את אלו שרצו לעזוב את הודו באידאולוגיה יבבנית שמאלנית ומנוסה. בודאי שהמונח ''ויתורים כואבים'' הוא מונח שיקרי. מדינת ישראל אינה מוותרת על שום דבר כשהיא יוצאת מהשטחים זולת התרת אבן ריחיים הקשורה לה לצאוור. כל הביטויים של חבורה של יפי נפש, אינה יותר מדמגוגיה. השילטון בשטחים גורם לנו הרבה יותר נזק מתועלת וזו המציאות. אם אריק שרון לא היה תלוי פוליטית באנשי ימין לאומנים- הוא היה מפנה את הכל, וכך גם אולמרט. |
|
||||
|
||||
לא להתבלבל בין מה שאני חושב שמצוי לבין מה שאני חושב שראוי. גם אני חושב ש''השילטון בשטחים גורם לנו הרבה יותר נזק מתועלת וזו המציאות''. בוודאי שביטויי ה''יפי נפש'' הם דמגוגיה. אבל זה חלק (לצערי) מהדלק של הפוליטיקה המקומית. למען הסר ספק - זה לא ההגיון שלי (אני מצביע מרצ מזה שנים, מלבד מערכת בחירות אחת). זה ההגיון של המערכת הפוליטית שלנו, כפי שאני מבין אותה. התאורים שלי משתמשים בכוונה בדימויים שאני לא שותף להם (אבל לדעתי אי אפשר להתעלם מזה שהם ''שם'' בחלל האידאות הישראלי). |
|
||||
|
||||
הבנתי. היה קשה להבין ממה שכתבת שזו כוונתך. |
|
||||
|
||||
מישהו יודע מנין באה המלה המשונה "שמאל"? חוץ מ"מאזניים", שבאה ב"אזניים", לא זכורה לי עוד מלה כזו שה-א' מתפקדת בה בתור ו"ו. |
|
||||
|
||||
איבדת את ה''ראש''. |
|
||||
|
||||
נראה שאיבדתי את הראש.:) |
|
||||
|
||||
השמאל *האמתי* אינו רוצה לנוס משום מקום, וגם לא לעשות *ויתורים* כואבים או אחרים. השמאל ה*אמתי* רוצה להחזיר את מה שאינו שלנוולחיות בשתי מדינות שפויות או במדינה אחת גדולה שפויה. |
|
||||
|
||||
אתה מתפרץ למשקוף חסר דלת בשדה פתוח. תגובה 375863 |
|
||||
|
||||
אני מכיר את התורה (ולא מחבב אותה במיוחד בגלל האלסטיות המוגזמת שהופכת אותה בלתי ניתנת להפרכה). עם זאת, לעיתים היא מספקת נקודת מבט מרעננת ולכן השאלה כוונה לעדויות ספציפיות, ובמיוחד לגבי פרץ וישי. אגב, שפיות האייל זה מין מונח אמורפי שכזה, או שכבודו מדבר על עצמו בגוף שלישי? |
|
||||
|
||||
אני סבור שהעמדת מס' ניתוחים כגון זה שהצעתי בהתחלה למבחן המציאות מייצרת קריטריון סביר לתקפות השיטה או אי תקפותה. אם השיטה אינה עדיפה על כל שיטת ניתוח אחר בייצור תחזיות פוליטיות, אז היא לא שווה הרבה. אני מוסיף להחזיק בה כי גיליתי שמידי פעם אני מסוגל לחזות מס' פעילויות שאינן טריוויאליות ב"שיטה הקונבנציונלית". כבודו אהב את משפט הסיום בתגובתך, ולכן כבודו מתפתה להמשיך קצת (וכבודו מקווה שזה לא יתנקם בו): ישנם מס' נקודות בוחן להבדיל בין משתלב לבדלן בהצהרות מעשיות ובמעשים של פוליטיקאים, כמו למשל היחס לגרעין, היחס להטלת סגרים ועוד כהנה וכהנה. למדתי שיש קורלציה מצויינת בין העמדות המדיניות לאלו הכלכליות בשיטת הניתוח הזו, וקל יותר לבצע חלוקה על פי האחרונות. אמנם לא כל מי שמצהיר שהוא "חברתי" (סוציאליסט-רגולריסט) הוא באמת כזה, אבל פרץ וישי הוכיחו פעם אחר פעם בהצבעות, הצהרות ומעשים שהם בהחלט כאלה. |
|
||||
|
||||
>מידי פעם אני מסוגל לחזות מס' פעילויות שאינן טריוויאליות ב"שיטה הקונבנציונלית". זה קצת בעייתי: גם מי שמחזיק בשיטת ניתוח רנדומלית (פוליטיקאים ששמם בגימטריה הוא זוגי יעדיפו להתחבר זה עם זה, וכו') יוכל כנראה להצהיר כך. השאלה היא מה התוכן הכמותי של ה"מידי פעם" וה"מס"', בהשוואה למנתח קונבנציונלי. אבל זה באמת בכיוון הנכון שאתה נותן תחזית קונקרטית. |
|
||||
|
||||
צודק. במידי פעם התכוונתי לא מתוך סך התחזיות, אלא שמידי פעם אני מרגיש שיש לי מספיק נתונים להתעמק במהלך כלשהו, ואז באחוזים גבוהים אני מצליח לחזות מדיניות או הצהרה קרובה של פוליטיקאי כלשהו. חשבתי שיכול להיות נכון לשים מדי פעם תחזית כזו, הנתמכת בשיטת הניתוח הזו. כאחד שמכיר את השיטה, האם יש לך השגות על הניתוח הנוכחי? |
|
||||
|
||||
לא, אין לי השגות. אבל (אם לא אמרתי זאת עד עכשיו, צריך מתישהו) אני הרבה פחות משוכנע ממה שהייתי פעם ברוב ההבטים של השיטה. |
|
||||
|
||||
נו, טוב, אז הנה המבחן. אני מאמין שישראל ביתנו *לא* תהיה חלק מהקואליציה הבאה. הניתוח שלך טוען שכן. בוא נראה. |
|
||||
|
||||
יש לי הרבה הערכה לאדם שמבקש מרצונו החופשי להיות אחראי על משטרת ישראל. לא כסף, לא תקציבים, לא חוץ, אלא לקחת לעצמו את שאחרים אינם חושקים בו מחמת הקושי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |