|
||||
|
||||
<תגובה לאו דווקא לדבריך> כל השימוש ב"לעובדים הזרים תהא עמדת מיקוח" נראה לי נגוע בבורות. ככלל, עובדים זרים אינם יודעים עברית, אינם יודעים את זכויותיהם ואינם יכולים לדעת אותן. ומכאן שצודקים כל אילו שהפנו את מאמצי החקיקה והאכיפה כלפי המעסיקים. גם ההשוואה החו"נש לעובדים הישראלים בארה"ב די מעציבה. ישראלים בארה"ב יודעים אנגלית, יש להם קהילה ישראלית, הם באים ממדינה דמוקרטית ומניחים שיש להם מיני זכויות שניתן לבררן. הם מגיעים עם כסף בחשבון ואם נשב"ז הם יטוסו חזרה. חלקם מגיעים לאחר לימודים ומתמודדים כשווים בשוק העבודה. מה הקשר בין הסיני שמניח מרצפות בארץ לעוזר צלם ישראלי בארה"ב? אין. אבל אם כבר עלתה המדינה ההיא לדיון - גם שם מתנהל דיון דומה (אם כי יותר לכוון של האם/מתי להעניק אזרחות לעובד זר). |
|
||||
|
||||
גם זה שעוסק שם במובינג או מכירת גלידה-עובד אצל ישראלים. |
|
||||
|
||||
כשאני מדבר על ''עמדת מיקוח'' שיש לעובד זר אני לא מתכוון לכך שהוא יוכל לנסח את החוזים המשפטיים שלו אל מול המעסיק בצורה טובה יותר. עמדת מיקוח יש לצדדים גם אם הם אינם מודעים לכך. מהגרי עבודה רבים עזבו מעסיקים נצלניים בישראל והפכו בלתי חוקיים. הם יודעים מה משמעותו של המעמד ''בלתי חוקי'', ויש להם הערכה מסוימת מה מחירו. אני מניח שאם לדירה שלך היו פורצים באמצע הלילה ולוקחים שלושה מהדיירים למעצר גם אתה היית מתחיל להבין את המצב המשפטי, עם או בלי ידיעת השפה. חוק הכבילה גורם לכך שעל העובד לבחור בין עבודה אצל מעסיק אשר עלול לעשוק ולנצל אותו לבין חיים בפחד מפני משטרת ההגירה. בכל אחד משני המקרים יש למעסיקים יכולת ללחוץ על העובדים. אם העובד חוקי, האיום הוא בשלילת הסטטוס. אם העובד כבר ממילא לא חוקי (ואכן השכר של אלו גבוה יותר משל החוקיים), עדיין יכול המעסיק הפוטנציאלי להסגיר אותו לרשויות, להלין את שכרו, ואף לפגוע בו בדרכים אחרות - הרי העובד לא יכול לתבוע או להתלונן מבלי להסתכן בגירוש, צעד בעל משמעות כספית גבוהה ביותר לרוב מהגרי העבודה ולמשפחותיהם. |
|
||||
|
||||
צודק. לא חשבתי על הנקודה. אם מספר האשרות לא יגדל, כלומר קבלן שהביא 20 עובדים והם עזבו אותו לא יוכל להביא עוד, אז הבעיה לא ממש חמורה. העניין הוא שהבאנו עובדים כדי להציל את ענף הבניה מהתמוטטות עקב חוסר עובדים, אם הם יעזבו לקבלן אחר אז מילא, אבל אם הם יעזבו לטובת מלצרות (עבודה קלה בהרבה)? אז אמנם מספר העובדים לא גדל, אבל במה הועלנו לענף הבניה? ועוד משהו, יש מעסיקים שאין להם הרבה כוח מיקוח מול העובד הזר. נניח אותה קשישה נכה מהתגובה הראשונה. התלות שלהם בעובד הזר כמעט מוחלטת והקושי שלהם להחליפו גבוה. גם במקרים אלו צריך להתחשב. |
|
||||
|
||||
ומה על בחורה פולניה צעירה (שאני מכיר), שהובאה כדי לעבוד בביתו של גבר קשיש. היא סיפרה לנו שהוא מטריד אותה מינית ומתעלל בה באופן כללי. היא התלוננה בקו לעובד ולמחרת מצאה את עצמה על המטוס. היום היא נשואה כאן לישראלי ויש לה ילדים. האם קיבלה אזרחות? ודאי שלא. |
|
||||
|
||||
העובדה שאין שום אפשרות לקבל אזרחות ללא גיור זו בעיה אחרת. אני לא מעוניינת להגן פה על חוק השבות, במיוחד שנראה לי ששנינו לא ממש מרוצים ממנו. ומתוך עניין בנושא, אפשר לשמוע פרטים על איך היא למחרת מצאה את עצמה על מטוס? כי לפי מה שהבנתי מפסק הדין שהבאת לקרוא זה שיש נוהל החלפת מעסיק שנועד למקרים כאלה. |
|
||||
|
||||
אחד הבנים של המעביד הוא עורך דין והוא דאג לזה. האישה הפולניה למדה בפולין יודאיקה, עשתה תואר שני והיא דוברת עברית. |
|
||||
|
||||
קודם כל, מה הבעיה שיעבדו במלצרות? חייבים לתת להם עבודות שחורות אם כבר הם אומללים? והם לא יודעים לדבר עברית, כך שהם לא ממש יכולים למלצר. |
|
||||
|
||||
מלצרות היתה רק דוגמא. הרעיון בבסיס הבאת עובדים זרים לארץ (הרעיון של הממשלה, זה בוודאי לא רעיון שלי) היה שמלצריות יש הרבה אבל עובדי בנין חסרים אז בוא נביא אנשים לארץ כדי שיעבדו בבניין. אם נאפשר להם לעבוד במלצרות אז: א. עדיין תהיה בעיה של חוסרים עובדים בענף הבניה, כתוצאה מכך יבנו פחות בתים ומחירי הבתים יעלו. ב. להרבה צעירים וצעירות שהיום עובדים במלצרות לא תהיה עבודה. אני לא בטוחה שעקרון "חופש העיסוק של עובד זר בתחומי מדינת ישראל" מספיק חשוב מוסרית כדי שזה יהיה שווה את תופעות הלוואי השליליות שהוא עלול לגרום. כן, אפילו שהסינים נורא אומללים. חייבים לשפר את מצבם רק במקומות בהם זה לא בה על חשבון אוכלוסיות ישראליות חלשות. נניח ע"י אכיפת חוק שכר מינימום על המעסיקים שלהם. |
|
||||
|
||||
רבים מהם יודעים עברית ברמה של מלצרות. וחלקם יכולים להשתפר בשפה בתפקיד ביניים של שוטפי כלים: יחסית לחלק מהמעסיקים זו עבודה נפלאה ממש. |
|
||||
|
||||
יש עוד היבט שלא עלה עד כה בדיון: התפתח בארצנו מקצוע חדש "מייבאי פועלים". מדובר במאכרים מהסוג הבזוי שמביאים ארצה פועלים מסין (סתם לצורך הדוגמה) באופן חוקי ולפי הנהלים תמורת אלפי דולרים שאת רובם הם משלשלים לכיסם. ברגע שהסיני כאן - לא זו בלבד שהוא מפסיק לעניין את המאכר - הוא הופך למכשול: עדיף בהרבה שיפוטר, יהפוך לבלתי חוקי, יגורש והתקן עליו הוא יושב יתפנה. כך ניתן בשצחה רבה להביא סיני אחר תחתיו ולגזור עוד קופון שמנמן. מבחינת הסינים: הם ממשכנים את כל המשפחה (לעתים כל הכפר) כדי להגיע מתוך ידיעה שיקח להם כשנתיים לכסות את ההוצאה. אם הם מגורשים אחרי נאמר חצי שנה - מצבם נוראי, אבל תמיד יש סיני אחר שישמח לקחת צ'אנס ולבוא במקומם. מבחינת המעסיקים: לא משנה איזה סיני זה היום, לקטוף עגבניות לא דורש דוקטורט ואולי עדיף אפילו שהפועלים יתחלפו לפני שילמדו את השפה ואת זכויותיהם. אולי אפילו משתלם שיתחלפו אם המאכר משתף את המעסיק ברווחיו. תודו שאם זה היה סיפור על פועלים ישראלים הוא היה בסיס לתכנית כלבוטק עם רייטינג גבוה. |
|
||||
|
||||
הוא שאמר השופט חשין-עבדות מודרנית. |
|
||||
|
||||
לא דובר גם בגישה הקבלנית (לפעמים): מה יקרה אם יפול סיני מהסולם הרעוע? מביאים סיני אחר. מהיכן משיגים נתונים על תאונות עבודה של עובדים זרים למען הדיון? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |