 |
השתכנעתי. מה עוד שישנה בבניין נערה ספציפית, בערך בגיל הזה ששמעתי אותה מבקשת מאחותה הגדולה שתקנה לה חתול כשהיא ראתה אותי במעמד הבא:
לפני שנה מצאתי בשיחים של הבניין גור חתולים שננטש ע"י אימו (או שקרה לה משהו). ניסיתי להוציא אותו מן השיחים, שהם בגובה 4 מ', אך לא הצלחתי אפילו לראות אותו, חוץ מצללית שהבהירה שהוא עדיין צריך לינוק, כי הוא היה בורח בכל פעם שהתקרבתי. הוא אפילו לא היה מוכן לרדת כדי לשתות או לאכול. לבסוף החלטתי שההימור הכי טוב בשבילו הוא שהוא ימשיך ליילל, עד שאולי אמו תשמע אותו. מתישהו פסקו היללות. אחרי כמה ימים עברתי ליד השיח ועשיתי "מיאו". לחרדתי שמעתי יללה-לחישה, כמעט כרחש העלים. חשתי לדירתי והבאתי לעולל בשר, חלב ומים בכלים אותם שמתי למעלה בשיח, בתקווה שהוא יריח ויטעם עוד לפני שאר החתולים שבגן.
אחרי כמה שעות בדקתי ונראה היה שהוא אכל מן המזון. כך, במשך חצי שנה האכלתי אותו בשיחים, במזון איכותי, שיכין את גופו לחיים הקשים שבחוץ. אחרי חודש הוא נתן לי לגעת בו ואחרי עוד חודש גם הנחתי לו לנשוך אותי תוך כדי משחקים (אחרי שווטרינר אמר לי שהוא עוד לא נתקל במקרה של חתול עם כלבת). צילמתי אותו הרבה ואפילו היה לנו משחק שבו הוא רודף אחרי בכל הגן וכשהוא מגיע הוא מחבק לי את הרגל. כך הוא גדל והיה חתול לתפארת, ידידותי ואהוב על ילדות הבניין, כשהמזון לו הוא זכה נראה בעליל, ביחס לשאר חתולי האזור, גם חודשים לאחר שחדלתי לפרנסו (ישנה מאכילת חתולים אליה הוא היה הולך במקום).
ביום ו' האחרון מצאתי אותו ללא רוח חיים, בתנוחת ספינקס אך עם החרטום למטה כשמעט דם קרוש בקצה פיו ואפו, טרם עטו עליו הזבובים. הוא כנראה מת בלילה, שמנמן ומטופח פרווה, פניו ללא דופי וללא שום סימן על גופו (והפכתי וחיפשתי). זה היה לאחר חודשים בהם לא ראיתי אותו, והוא שכב לו שם, תחת אותו השיח בו נפגשנו לראשונה. אולי עצם של דג שנתקעה בגרונו.
אנשים לא יודעים שעצמות דג ולפעמים גם של עוף, הורגות חתולים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש