|
||||
|
||||
בהודעתך לאדון מאן אתה בעצמך מודה בחוסר הקריאות של הודעותיו של מיכאל, אז מדוע אני זוכה לנאום ברוח שונה לגמרי ממך? מדוע נוח לך לקרוא יותר את שמעון גבלץ, האם אינך מסוגל להתמודד עם משפט ארוך? ולשאלתך - גסות רוח בהחלט חמורה יותר מאריכות; אז אני אעבוד על המגרעות שלי ושמיכאל יעבוד על שלו. מקובל על כל הצדדים? |
|
||||
|
||||
טעות בידך. איני ''מודה בחוסר הקריאות של הודעותיו של מיכאל'', אלא מסכים עם ברק שניתן לשפר את מידת הקריאות של ההודעות דנן בצורה מסוימת מאוד. זכית לדברים ברוח שונה לגמרי מפני שבניגוד לברק, התנסחת בגסות ומעבר לכך אמרת דברים לא עניניים. כמו כן, הסתייגתי מקביעתך לגבי מיכאל, כאילו דבריו הם ''פלצנות'', אותה מלה וולגארית ומתועבת. אני שמח לשמוע שתשקול מחדש את שימושך בגסות רוח, ואף קראתי שמיכאל קיבל את הדברים שנאמרו לו כאן בעקבות הדיון ויהרהר בהם, ואפשר לסיים את הדיון כאן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |