האיש שמכר את העולם

הפער הבלתי נמנע

בועז	יום ב', 10/4/2000, 2:38

ניכר שלכותב יש הערכה לקורט קוביין, המוזיקאי ובעיקר התופעה. תמהני, עם זאת, האם הניתוח הדי מעניין שהוא שוטח במאמרו עלה שם בראשו תוך האזנה למוזיקה של נירוונה, או תוך נבירה בספרייה שבחדר העבודה שלו. המאמר מכובד, אולי מכובד מדי, והוא מעלה את הנתק הבלתי נמנע כנראה, בין יצירה לניתוח שלה. למעשה, את רוב הנאמר באותו מאמר אפשר היה לומר על די הרבה מוזיקאי רוק אחרים. מאיפה נשלפת, כמעט בכל דיון על נירוונה, הקביעה שהרוק מת. בכלל, מה הכוונה כשאומרים שהרוק מת? מי המציא את השטות הזאת? מן הסתם, כל זמן שעושים וצורכים מוזיקת רוק, היא קיימת. כמו בהרבה מקרים של ניתוח של שירים או פרוזה, נראה שהכותב הפליג ל"עולמו הפנימי", עם קשר מינימלי ביותר לתופעה, או יצירה, שעליה התכוון לשפוך אור

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות