בתשובה לארז לנדוור, 25/03/06 10:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ברור לי למה זה היה משמח אותו. למיטב הבנתי, הוא רצה שהיהודים יחוסלו, לא שיתנהגו בצורה דומה אליו. אני גם לא חושב שמנקודת מבטו היה משהו רע בלהתנהג כמוהו, אז קשה לי לראות אותו חושב שזה שהיהודים הופכים לדומים אליו מעיד על משהו רע שקורה ליהודים. אולי הוא היה חושב ''הקופים הללו ממש מנסים, חבל שמראש אין להם שום סיכוי''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אתה צודק. מצד שני, היטלר היה צריך דמיון מאוד מפותח (אם כי עושה רושם שהוא אכן ניחן בו) כדי להגיע למסקנה שהסקר מעיד על דמיון בינינו לבין הנאצים. כנראה שהשימוש בגודווין נעשה כ''כ נדוש, שכבר שכחנו להשתמש בו כשהוא באמת נחוץ. למשל, במקרה הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד"כ גודווין מופיע בסופו של ויכוח ארוך, כשאחד המגיבים נלחץ לפינה. מעניין מה זה אומר כשהדיון *נפתח* בגודווין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו אדון חרדון המטורף והמטורלל היה יכול פעם אחת להגיד דבר נכון. תגובה 213164 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה אתה רוצה ממני. דווקא ניסיתי לענות לך בלי גודווין. זה עדיין לא משנה את התמיהה שלי למה אתה מחליט לפתוח את הדיון עם הקבלה שהיא כל כך גרועה שבדרך כלל היא מחסלת את הדיון לגמרי, בין אם משתמשים במילה ''גודווין'' ובין אם לא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |