 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשאתה מתעסק עם חומרים משני תודעה, אתה לוקח סיכון מסוים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשאתה חוצה את הכביש, אתה לוקח סיכון מסויים. השאלה היא איזה סיכון ועד כמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמה אתה משלם לאומת מה שאתה מקבל (זיכרון לתווך קצר לאומת השראה מוזיקלית לדוגמא). אין ספק שעישון בכמות גדולה תורם לפאראנויות שונות ומשונות גם בלי שאלה יתפתחו לכדי סכיזופרניה, הענין הוא שהתחושות האלו, איבוד הפרספקטיבה הנורמלית, הן הצד השני, או ההקצנה של אותן ההשפעות שצרכן המריחואנה מבקש. שינוי קל בנקודת המבט. מה שגורם לך לשמוע קטע מוסיקלי ישן כמו בפעם הראשונה, או לתפוס, לפתע, את מה שקרה במהלך היום כמשעשע, עשוי להפוך בקלות למפחיד, או למאוד מפחיד אם יש לך נטייה לאבד/לעזוב את העוגן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |