|
אני לא בטוח מה הרקע שלך, לכן אשתדל שלא לעשות "אד הומינם" אם כי הדבר מתבקש( וגם כי נראה שאתה משתמש בסילופים אחרים של הטענות שלך ושל אחרים).
מניסיוני הקצר עם סכיזוםפרנים (שש שנים פחות או יותר של עבודה עם.. וקריאה על), הם באים בכל צבעי הקשת. החל מעניים וקטינים, וכלה במבוגרים ועשירים (לעיתים עשירים מאד). כמובן שלאנשים שיש כסף יותר כל בד"כ להתמודד- עם כל דבר - לא רק עם סכיזופרניה. כלומר - בהנחה ששאר הדברים זהים, יהיה לסכיזופרן קל יותר להתמודד עם יהיה לו כסף ו/או אם הוא יהיה מבוגר יותר כאשר המחלה תתפרץ אצלו.
מהיכרותי טועני טענות כשלך (אני מכליל) נקודת התורפה המרכזית שלהם היא שהם שוללים פסיכיאטריה אך אינם מציעים טיפול אלטרנטיבי. אשמח אם תפרט מהו לדעתך טיפול הולם? רק אגיד שמניסיוני הדל אפשר להסיק שאכן הפסיכיאטרים (או העובדים במסגרות דומות) אכן גורמים סבל לעיתים קרובות לסכיזופרנים, אך להסיק מכך שיש לוותר עליהם או על טיפול שכזה תהיה מסקנה מרחיקת לכת. ושוב... מצא אלטרנטיבה לטיפול בקושי (ויש קושי גדול - גם לחברה מהסכיזופרנים וגם להם מעצמם), שבו יש יתרון על הטיפולים המוצעים היום (רק בבקה הראה שאתה מבין על מה אתה מדבר) ואני איתך.
|
|