|
אין לי כרגע תזה שאני רוצה למכור. אבל אני חושב שגם מבחינה לוגית וגם מבחינה היסטורית, כדי ששאלות של "טיפול בנשמה" יהיו לשאלות רפואיות צריך להתייחס אליהן מלכתחילה כשייכות למדע הרפואה. זה בכלל לא מובן מאליו. מדוע שה"טיפול בנשמה" יהיה נחלתו של הפסיכולוג והפסיכיאטר ולא של הפילוסוף, הסופר, הכהן והנביא?
הרעיון היחיד שאני יכול לתרום כרגע הוא שנראה לי שהן היחס לטיפול בנשמה כשאלה רפואית והן ההתקדמות ברפואה שניהם תוצר של המודרניזם, שביסודו האמונה שאפשר לחקור כל דבר בכלים מדעיים, ואין מרחבים "מוגנים" מחקירה מדעית שבהם החקירה נעשית בכלים שונים. מאחר ששני הדברים (התקדמות ברפואה, התייחסות לטיפול בנשמה כשאלה רפואית) התרחשו בערך במקביל, אנחנו נוטים לקשור ביניהם בקשר סיבתי.
|
|