 |
0. אין כוונה לנימה תקיפה.
1. מה כאן אוברקיל?
2. דיבורים על "נפש" מעצבנים אותי, אבל כשאלו שמאמינים בקיומה מדברים עליה, אני לא רואה בזה פרובוקציה נגדי. אני מצפה שכשאני מדבר על הדיעות שלי זה גם לא יתפס כמו פרובוקציה.
3. זה ששאיפה לפרסום נובעת משאיפה לסטטוס חברתי גבוה זה טריוויאלי. לא טרחתי להגיד את זה, והמשכתי ישר לנושא הרציני - מקורה של השאיפה לפרסום (גם) אחרי המוות.
4. כשהתעצבנו (ב' רפה, כמובן) גם לא היו פיצות, ולמרות זאת היא גורמת לנו להזיל ריר.
5. סלח לי, אבל אני חושד שהטיעון שלי לא הובן כהלכה, אז אחזור עליו - אני גורס שהשאיפה לפרסום לאחר המוות מקורה בשאיפה לסטטוס גבוה עוד בחיים. כמו שאני לא יכול להפרות תמונה של אישה ערומה על המסך, אבל היא עדיין מגרה אותי מינית, גם השאיפה לסטטוס חברתי יכולה להוביל אותנו למחוזות משונים - פרסום (גם) לאחר המוות. כמו כן, אני גורס שכל מיני טיעונים אחרים ("להתיר את חותמי, ככה אני עדיין חי מבחינה מסויימת, בלה בלה בלה...") הם רציונליזציה שעושה האדם לדחף הנ"ל, לא המקור האמיתי שלו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש