|
ראוי לציין שהמהומה האמריקאית איננה ''תורנית'' ובהחלט איננה ''זעם קדוש.'' היא חורגת מתחום היכולת הטכנולוגית, ומתחום היכולת והיעילות המודיעינית.
זוהי התנצחות ששראשיתה בממשל טרומן שניסה להלאים את תעשיתה הפלדה משיקולים בטחוניים. ביהמ''ש העליון בלם אותו וחסם את הטענה שלנשיא ישנה סמכות מהותית חוקתית שאיננה כבולה לבקרת בתי הנבחרים. הנשיא ניקסון ניסה גם כן להשתמש הטיעון הזה, ומפורסמת הצהרתו לעיתונאי הבי.בי.סי. דויד פרוסט ''כל מה שהנשיא עושה הוא חוקי בהגדרה.'' גם ממשל בוש הנכחי טוען שלנשיא ישנן סמכויות מהותיות שכאלה, ועל זה בדיוק מתנהל העימות.
צריך לציין שכנגד הנשיא התייצבו בכירים רפובליקניים שמודעים אולי לסכנה הנשקפת למהות האידאולוגית ולנשמתה הפילוסופית של האומה האמריקאית. גם אישים בכירים ששרתו בממשל בוש מבקרים את החלטת הנשיא. למשל דויד קריס שהיה הממונה על הבטחון הלאומי במשרד המשפטים בממשל בוש, אמר שלהחלטת הנשיא יש בסיס משפטי רעוע.
|
|