|
הגורם הראשון שנתן לאירווינג הכשר היה העיתון הגרמני-ימני דויטשה אילוסטרירטה - ממסד אולי, אבל אולי קצת מפוקפק, ובכל מקרה לא אקדמיה. בעיתון הזה פורסמו המאמרים שעליהם התבסס הספר על דרזדן. הספר פורסם בעיתוי מוצלח מבחינת מוציאו, בתקופה של העלאת ספקות לגבי ההצדקה המוסרית של הפצצות בעלות הברית. אחר כך הגלגל המשיך להתגלגל והפופולריות כבר עשתה את שלה. לא קראתי בידוסיות אלפי אתרים, אבל באלה שבדקתי לא ראיתי סימן לכך שדווקא מסות משמעותיות של היסטוריונים לקחו אותו ברצינות והתייחסו אליו כאל אחד משלהם אלא הרבה יותר עיתונאים ובעקבותיהם חלקים מן הציבור. בדרך כלל הוא מוגדר כמי ש''מציג את עצמו כהיסטוריון אוטודידקטי''.
|
|