בתשובה לאותו אלמוני, 23/02/06 3:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פחדים אי רציונלים ? מסתבר (על פי מחקרים) שבאזור עמק החולה יש שעור גבוה יחסית של אנשים הסובלים מבעיות נשימה כנראה כתוצאה משריפות הגזם ואריזות חומרי הדברה. בישובים בהם יש לולים עם גגות אסבסט יש הרבה מקרים של סרטן הריאות. אין מדגם סטטיסטי כי הישובים קטנים מדי. בישוב סמוך אלי, חלה עובד שכיר בסרטן כתוצאה מהריסוסים. הוא תבע את המעביד שלא דאג לו למיגון. אז אולי זה נראה פחדים לא רציונליים, אבל פעם גם חיילי ארה"ב התגוננו מפני קרינה גרעינית בהסתרת פניהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י מחקרים (שאני לא מכיר, אבל אני מניח שאתה יודע מה שאתה אומר) באיזור עמק החולה יש שיעור גבוה של אנשים הסובלים מבעיות נשימה. פירוש שלך: זה בגלל שריפות גזם ואריזות חומרי הדברה. (ספקולציה סתמית למקור אחר: אבק כבול. ספקולציה חסרת ביסוס לחלוטין). ביישובים שבהם יש לולים עם גגות אזבסט יש הרבה מקרי סרטן ריאות (אני מודע לקשר הידוע בין אזבסט לסרטן הריאה). אבל למה אתה בטוח שזה בגלל גגות האזבסט? האם המתאם כה מובהק? אתה בעצמך טוען בהמשך שהמדגם אינו גדול מספיק למטרות סטטיסטיות: כלומר: נתונים לא מספיק אמינים להסקת מסקנות. הדוגמה השלישית היא דוגמה אנקדוטית לחלוטין. שלא לדבר על־כך שחומרי הדברה אמורים להתפרק לפני שהם מגיעים הביתה דרך הפירות. מי שחשוף להם בזמן הריסוס נמצא בסכנה גבוהה בהרבה. אני חוזר לדוגמת קוטלי החרקים המצויים בכל בית. מי שמרסס ללא אמצעי הגנה מתאימים הוא אכן חסר אחריות. פעם גם חשבו שהכולירה היא מחלה שמועברת ע"י אוויר רע. היום אנחנו יודעים יותר, בעקבות מחקרים, שיותר יעיל לנקות ולחטא את הסביבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקרים בנושא בעיות נשימה ושריפות גזם הוצגו ביום עיון בנושא שריפות גזם שנערך ב 22.11.05 במרכז קלור, כפר בלום. הספקולציה הסתמית היא באמת סתמית כי רוב עמק החולה לא נושם את אבק הכבול. חומרי ההדברה אמורים לרדת לערכים הנמוכים מערכי השאריות שהוגדרו על ידי משרד החקלאות. כשאתה מקבל תפוח אתה מקבל חומרי הדברה בכמות קטנה. את כמות הרעלים המותרת לכל ק"ג פרי תוכל למצוא באתר הבא: http://www.moag.gov.il/ppis/ כמות השאריות המותרת נקבעת לפי מדדים שונים כמו LD50 ומתאימה למבוגר בעל תזונה נורמלית. אם אתה ילד חובב תותים תזכה להצטברות חומרי הדברה בשעור ניכר. למיטב ידיעתי אף אחד לא בודק אם הפרי המגיע לשוק לא חורג מבחינת שאריות חומרי הדברה. חלק מהאיכרים הנבערים קוטפים לפי המחיר בשוק, בואו של הסוחר ולא לפי זמן ההמתנה מהריסוס האחרון. לא הבנתי את הדוגמה של הכולירע. אתה טוען שבעוד מספר שנים נגלה שבעצם קרינה רדיואקטיבית לא גורמת לנזקים למי שמתקלח בקוקה קולה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בשבוע האחרון הופיעו על הקרקע הפורייה אך המרוססת הזאת שתי יוזמות דרמטיות של שתי הרשתות הקמעוניות הגדולות - שופר-סל ורבוע כחול. כל אחת מהן הצהירה בנפרד על יוזמה למכירת ירקות נקיים משאריות חומרים מזיקים, שעברו תהליכי גידול מבוקרים וקפדניים. שתי הרשתות מאריכות בהסברים על הדור השלישי של הירקות, תוך כדי הפרחת מושגים כמו תהליכי בקרה, פרוטוקולי גידול ויומני ריסוס, ומקוות שבכך יגרמו לנו להבין שאצלן טרי יותר ובריא יותר. ... "היוזמות הברוכות האלה בהחלט מחזירות את החדווה לאכילת הסלט, אך אי אפשר שלא לתהות: האם אין זה תפקידם של משרד הבריאות ומשרד החקלאות לדאוג לניקיון הפירות והירקות שאנחנו אוכלים ומה היתה רמת הפיקוח על הירקות שאכלנו עד היום? זה אולי העניין היחיד שבו לשופר-סל ולרבוע כחול אין מחלוקת: 'למשרד החקלאות אין את התקציבים ואת כוח האדם הנדרש על מנת לפקח בצורה טובה על גידול הירקות והפירות', אומר אחד הבכירים, 'ואת מעט הדברים שמשרד החקלאות כן יכול לאכוף, הוא כלל לא אוכף'." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |