 |
אם אתה מתכוון לכשלונם של ברק ובן עמי, איני מבין אותך כלל. הסכמי אוסלו מלכתחילה כללו פרק של ''מתנות'' שעליהם היה צריך להסכים תוך זמן מסויים, ולאחר פרק המתנות היה אמור להגיע המו''מ על השלום. לא הייתה שום הסכמה מראש על מהות הסדר השלום, ובעצם, הפלשתינים לא הסכימו לשום דבר גם בהתחלה, באוסלו. חוץ מאשר לקבל מתנות הם לא הסכימו לשום מתווה של שלום. כאשר ברק עלה לשלטון, מה שנותר לו לעשות זה לסיים את פרק המתנות - מה שהוסכם בוואי, ולהתחיל ממש מהתחלה במו''מ על שלום. אבל הפלשתינים הסתפקו בשלב זה במה שקבלו, ושלום לא רצו לתת. לאדם כמוני, הסוף המר היה ברור כל הזמן, וגם הבעתי את דעתי זו בכל מקום שיכולתי. מה שברק ובן עמי יכלו לעשות הוא רק לעצור את המתנה האחרונה - מתנת וואי, אבל לכך ודאי לא התכוונת כמבקר מהשמאל. הביקורת על ברק ובן עמי מצד השמאל, שדבריך הם דוגמה מייצגת טובה שלהם, מורכבת מהרבה מלים מסובכות כמו ''מכניקת ניהול מו''מ'', או ''הכנה לקויה'', וכדומה אבל חסרה הסבר פשוט שיובן גם ע''י אדם כמוני, שיודע היטב מה זאת מכניקה, אבל קצת מתקשה בהבנת מושג כ''מכניקת מו''מ''. חסרה לי דוגמה כדי שאבין מה בדיוק ברק ובן עמי לא הבינו, ואתה כן מבין. אגב, איני יכול שלא לשכוח ''שיח חכמים'', ברדיו כשדוד לוי הוחלף בשלמה בן עמי, ואז עדיין לשמאל לא היה ברור שצפוייה מפולת גדולה. הם השתמשו בדיוק באותן מלים גבוהות (וריקות) כדי להסביר מדוע דוד לוי לא מתאים, ולעומתו שלמה בן עמי, הפרופסור הנאור, מתמצא בכל רזי ''מכניקות הניהול'' ''הכנת המו''מ'' וכדומה.
|
 |