 |
אין הרבה טעם בוויכוח על מילים. עדיף לדון במשמעויות.
ויקטור פרנקל, אבי ספר ה'גינון לפי חודשי השנה', היה חסיד רציני של תכשירים כימיקלים לאדמה ולצמחים, ואפשר שאף היה מתבל סלטים בפוספטים מוכלרים, ועם זאת הארות רבות ומעניינות היו לו לגבי חקלאות נטולת רעלים. בכתביו ניתן למצוא תיאור מלבב ואוהב (לא בציניות, חלילה!) של תולעי האדמה, השלשולים, שהן מיצרניות ההומוס הבולטות. הוא כותב כי ההומוס בעברית הוא רקבובית, ומילון אבן שושן מאשר.
ואולם, ההגיון אומר כי הומוס הינו פשוט חומר אורגני שעבר את מערכת העיכול של התולעים (או יצורים אחרים).ואם כך הדבר - הראוי לקרוא לו רקבובית, מלשון רקב?
מצד שני, קומפוסט מעוכל על ידי מיקרו-אורגניזמים. הלזאת ייקרא רקבון? ובאמת כל רקבון הינו תהליך ביולוגי תלוי חיידקים. והלא גם בקיבתנו שלנו מצויים חיידקים העוזרים לפרק את המזון, דומני. האם הוא נרקב בקיבתנו?
ואולי כל השדות הלשוניים והחקלאיים הללו צריכים עדכון. מה לגבי זיבול הקרקע? ודאי תהליך טבעי מדהים ומרתק כמו קומפוסט, המטייב את האדמה, מגביר את פוריותה, מזמין אליה חיים נוספים ומביא ברכה לסביבה, אינו ראוי להיקרא 'זבל'.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש