בתשובה להיא, 18/02/06 15:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי איבחון ליקויי הלמידה בשלושים דקות, עלויות והתנהלותו - אנשים שחוו את זה על בשרם העידו על כך כאן תגובה 369334 וכאן http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtTower.jht...* לטעמי זה אמור להספיק גם בהנחה שאת לא מוכנה לקבל עדות אנקדוטלית שלי על חברות קרובות. אם למרות כל זאת את מתעקשת לייחס לי חוסר ידע בסיסי, אני חוששת שאין לי מה לעשות, ומקווה שזה מספיק לפחות לשאר. רק הערה, אולי אם היית מנפה את הנקודות עליהן אנחנו מסכימות ומבהירה עם איזה חלק מדברי את לא מסכימה, היה פשוט יותר להסכים שלא להסכים או לחלופין להתמקד בנקודות המחלוקת. ובכל אופן, קשה שלא לחשוב שכל הדיון הזה מתנהל בצורה אמוציונלית מדי מבחינתך. עם רגשות אני לא מסוגלת ולא מעוניינת להתווכח. *לטובת מי שמתעצל להכנס ללינק, כמה ציטוטים נבחרים: "זה עולה בין 1,200 ל-3,000 שקלים, אבל משתלם מאוד", "ההתפנקויות של ילדים שהם לא לקויי למידה, אלא התעצלו להכין שיעורי בית, פוגעת בשוויון", "בשביל ההורים הישראלים, הילד צריך לקבל מאה בכל המקצועות ואם הוא מקבל 70 אז מיד יש לו לקות למידה", "כשאני שומע על 30% זה מתחיל להדליק אצלי נורות אדומות. מבחינתי זה לא נתון אמיתי, אלא בעייתי. זה הראי של החברה הישראלית. כמו כל דבר אצל העשירים, גם את זה אפשר להשיג בכסף". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את העלית את ההשערה לפי הבנתי, שאיבחון עשוי לעלות פחות מ1,000 ש"ח. הייתי צריכה להסביר לך שבאיבחון יש מספר שלבים, כלומר מספר מבחנים. את ההבדל בין מבחן רגיל בעל פה, ומבחן בעל פה לזכאים גם הייתי צריכה לפרט. אחר כך טענת שלקות למידה זה משהו אחר מכתיבה איטית או זיכרון חלש. ולאחר מכן ניסית ליצור הפרדה על ידי שימוש במושג "מעבר לסביר". את זאת אני כיניתי, וממשיכה לכנות, חוסר ידע בסיסי. אני מאמינה שכתבתי לך על מספר נקודות שבהן אני מסכימה. אבל להסכים שלא להסכים אפשר גם לי הפירוט. אני חייבת להודות שאכן במקומות מסויימים, הטענות שלך בצירוף הסיגנון עצבנו אותי, וטרחתי להראות לך את זה. אני לא חושבת שעליתי על גדותי מרוב אמוציונליות. זה לא הרגשות שלי איתן את לא יכולה להתווכח. סבלנותי שפקעה היא שהביאה את הדיון לסופו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלף שקל לאבחון - תגובה 369018 גם בכתבה של הארץ מופיעים מחירים דומים ובכל אופן, תסכימי איתי שאלף או אלף חמשמאות שקל הם לא הבדל קריטי. לא בכל אבחון יש מספר שלבים. רק כדי להיות משוכנעת שממרחק השנים זכרוני לא מתעתע בי, הרמתי טלפון לאותה חברה שציינה ש(א) המאבחנת הייתה חברה של אמא שלה ולכן היא בכלל לא משוכנעת אם היא שילמה לה, (ב) האבחון נערך חצי שעה ("אולי ארבעים דקות, היא ממש התאמצה למצוא איזה משהו.") ויותר היא לא ראתה את הפסיכולוגית המדוברת ו(ג) היא קיבלה הארכות זמן והתעלמות משגיאות כתיב, "אבל רק באנגלית, כי בשאר המקצועות הציונים שלי היו ממש גבוהים ממילא". -ובאוניברסיטה יש לך הקלות? "השתגעת? לא השגתי פטור בפסיכומטרי, אז עשיתי קורס של פחות מסמסטר. למה שאני אצטרך הקלות? גם אז לא הייתי צריכה אותם". ניסיתי ליצור הפרדה? לא, רק ניסיתי לחדד ולהבהיר. נמאס לי מהדיון הזה (כן, כן, לך נמאס קודם) ואני מרגישה די מטופשת לנסות ולהסביר למה *אני לא חושבת שלכל מי שיש הקלות הוא זייפן, מפונק ועצלן", אבל *בהחלט יש בעלי הקלות שאין להם לקות למידה*. שבוע טוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |