|
||||
|
||||
אף פעם לא טרחתי לעיין במלות השיר, אבל כעת דווקא הייתי שמח לשאול את מר אלתרמן איזה טעם, לדעתו, יש לעץ. הייתי אומר שזה מן הסתם טעם... איך לומר... עצי במקצת, הלא כן? ואם הזכרת את הדילול של עולם הזמר העברי, הרי מבחינתי התופעה המעציבה יותר אינה הפרידה מאנשים שהולכים מאיתנו בכבוד לאחר קריירה מפוארת, אלא הקבוצה הגדלה והולכת של דינוזאורים שהיו באמת נפלאים לפני עשרים שנה, אך מעיין היצירתיות שלהם כבר נסתם, והם מתעקשים להוציא אלבומים שאינם מזכירים ברמתם את ימיהם הטובים, או לחילופין להוציא אוסף אחר אוסף של שיריהם הישנים. ואולי המעציב ביותר הוא שלאותם דינוזאורים לא קמו מחליפים. |
|
||||
|
||||
''טעם'' אינו בהכרח מה שאתה חש בפה. למשל ''ההודעה הזאת חסרת טעם''. |
|
||||
|
||||
כמובן. גם לא הנחתי שאלתרמן נהג להכניס ימים לפיו וללעוס אותם - ובכל זאת, כאשר מביאים כדימוי דווקא את עץ התפוחים, ולא את התפוחים עצמם, זה מעט משונה. מצד שני - אי אפשר להתווכח עם העובדה שאלתרמן ידע איך לכתוב שירים; להתווכח עם בחירת המלים שלו זה כמו להתווכח עם פיסיקאי על בחירת השיטות המתמטיות שלו להוכיח את טיעוניו; ויכוח מעניין אם אתה פיסיקאי עמית או מתמטיקאי, קצת מגוחך אם אתה הדיוט. בקיצור, מה שנשאר לי לעשות הוא לסתום את המקלדת. |
|
||||
|
||||
מכיר את רש"י על "עץ פרי עושה פרי", מכיתה ב'? זהו. |
|
||||
|
||||
איזה ריח יש לעץ הרימון? |
|
||||
|
||||
פשוט ריחו מתחרז עם יריחו. מה למשל, המשמעות של רכבת הלילה לקהיר? מישהו יודע? |
|
||||
|
||||
אני חושב שזו קריצה לשיר של Madness. |
|
||||
|
||||
(Night Boat to Cairo!)
|
|
||||
|
||||
כל עוד אתה לא נוקב בשמות, כולם יסכימו איתך. |
|
||||
|
||||
קל מאד. שלום חנוך, שלמה ארצי, ומתי כספי הם הדוגמאות הבולטות ביותר. אריק אינשטיין וחוה אלברשטיין עוסקים פחות במיחזור שיריהם הישנים, אבל גם האלבומים שהם הוציאו בשנים האחרונות אינם מתקרבים לקרסוליהם של אלבומיהם הישנים. אפשר לחשוב על עוד כמה דוגמאות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |