|
||||
|
||||
"לדעתי, רוב החיילים שמשרתים בבפרוייקטים המובחרים של צה"ל בתחום הזה (תלפיות, פסגות, חמ"ן שחקים וכדומה), היו בוחרים באופציה הזאת בכל מקרה" האם "כל מקרה" כולל גם מצב שבו שירות במקצוע אקדמי מבוסס על התנדבות? מיהם לדעתך אותם סטודנטים במקצועות נדרשים שהרגע סיימו את לימודי התואר הראשון, ומחר מתייצבים בבקו"ם להתנדב לכמה שנים? |
|
||||
|
||||
זהו, שלא מדובר על התנדבות, אלא על עבודה בשכר נאות. הרי יש לא מעט עתודאים שממשיכים בקבע גם לאחר הקבע הראשון. |
|
||||
|
||||
לא רק שלא מדובר בהתנדבות, גם אפשר להעלות על הדעת הטבות נוספות שנוגעות לזמן הלימודים עצמם ולא רק לשירות שאחריו (למשל, שהצבא מממן את כל הלימודים ודואג למלגת קיום ומעונות לכל אורכם). אה, וכמובן, על זה שאולי יש אנשים ש*רוצים* לשרת בצבא ולתרום למדינה, בתנאי שישובצו בתפקיד שהולם את היכולות שלהם - אף מילה. |
|
||||
|
||||
"רוצים" זו מלה ריקה מתוכן. כל הבחירות נעשות כנגד האלטרנטיבות. אנשים בתפקידי החוד של עתודאים ובוגרי תלפיות יכולים להתחיל בקריירה אקדמית או להרוויח משכורות גבוהות מאד אחרי הלימודים לתואר ראשון, וכנגד פיתויים כאלה יהיה קשה מאד לצבא להתחרות. כמה עתודאים אתה מכיר שהסכימו להעריך את תקופת השירות מעבר לשלוש השנים הראשונות של קבע, שלהן הם מחוייבים לפי ההסכם? |
|
||||
|
||||
כל מי שהיה עתודאי והתקדם אל מעבר לדרגת סגן. כלומר, חלקים נרחבים מהפרקליטות הצבאית - לפחות. |
|
||||
|
||||
שלוש השנים הראשונות של קבע (מי שהתקדם מעבר לדרגת סרן) ולא חובה (סגן). "חלקים נרחבים מהפרקליטות הצבאית" הם טיפה בים המהנדסים שצבא מודרני זקוק להם. ויש גם כשל סטטיסטי שצריך להזהר ממנו: אחוז העתודאים בין הקצינים הבכירים איננו אחוז העתודאים שהמשיכו לשרת והגיעו לדרגות קצונה בכירה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את המשפט הראשון. "חלקים נרחבים מהפרקליטות הצבאית" הם העתודאים שאני מכירה שחתמו קבע אחרי בנוסף למה שהם חייבים. אני לא מכירה יותר מדי עתודאים באופן כללי, אבל הואיל ויש יחידות שלמות שמתבססות עליהם (למשל, הפרקליטות) אני מניחה שהמצב לא מאד שונה גם בקרב עתודאים בתחומים אחרים. (גם רופאים יש בצבא בדרגת סרן/רס"ן ומעלה. גם מהנדסים.) |
|
||||
|
||||
נדמה לי שבמשפט הראשון הוא ניסה לומר שעתודאי שמשלים את שירות החובה שלו (כלומר משרת 6 שנים), מגיע לדרגת סרן - ולא לדרגת סגן. מהרושם שקיבלתי על היחידות הטכנולוגיות (שירתתי באחת כזו עד לא מזמן) - אחוז העתודאים שמעוניין להמשיך מעבר לשירות החובה נמוך מאד, עד אפסי. יותר מזה: גם אחוז העתודאים שמעוניינים לשרת את מלוא שירות הקבע המינימלי, ולא מנסים להתחמק איכשהו, לא נמוך במיוחד. |
|
||||
|
||||
חשבתי שכל עתודאי שנכנס לקבע מקבל דרגות סרן. זאת אומרת שזה כבר כלול בהתחייבות הראשונית שלו. |
|
||||
|
||||
אוקי, אז כל קצין בדרגת רס''ן ומעלה שהיה עתודאי. |
|
||||
|
||||
אמרתי "אף מילה", לא? ומי דיבר על שירות *מעבר* לקבע שאליו הם מחוייבים? זה לא קיים גם כיום. השאלה היא איך אפשר להחליף את התמריץ של "אני ממילא חייב לשרת בצבא שלוש שנים" בתמריץ אחר שיגרום למישהו להפוך לעתודאי/תלפיות/וכו'. אגב, "כל הבחירות נעשות כנגד האלטרנטיבות" זו טאוטולוגיה ריקה מתוכן. איך זה משנה את זה שיש כאלו ש*רוצים* לתרום למדינה יותר מלהרוויח בוחטות כמה שיותר מהר? כמובן שאלו האנשים שהכי קל לדכא אחרי שהם באמת מגיעים לצבא ורואים כמה חרא בו כיום... |
|
||||
|
||||
מה \ה "רוצים"? חכה שהשכ"ג יראה את הכפירה הזאת! רצון חופשי! באמת! |
|
||||
|
||||
לטובת קוראים תמימים שלא עקבו אחרי כל ההודעות שלי בעניין, *ברצוני* להודיע שאין לי דבר וחצי דבר נגד המושג "רצון" כמבטא מצב נפשי מסויים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |