בתשובה לשלומית לוי, 28/09/01 20:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מתחיל להבין את אלו שטענו למעלה שאת מתיחה של מישהו משועשע במיוחד. אקסהיביציוניזם הוא מחלה בערך כמו שאנשים שאוהבים שדיים גדולים זה מחלה. אנשים אקסהיביציוניסטיים לא רוצים "להשפיל את עצמם לפני גברים" (יש גם גברים אקסהיביציוניסטיים). הם נהנים מחשיפת גופם בפני אחרים. עושה להם את זה. יש, כמובן, להבדיל בין אלו לבין הנודיסטים (שפשוט רואים בערום מצב טבעי שאין בינו לבין מיניות דבר וחצי דבר, ובצדק). אגב, גם את בסטייה הנוראית הידועה כהומוסקסואליות "הצליחו להלחם" ביהדות. גם בזה את תומכת? אפשר בבקשה את אותו פירוש למושג "גסות" שביקשתי מקודם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שאני מפסיקה בשלב הזה של הדיון, מפני שאני מרגישה שהדעות שלי לא רצויות ומקובלות כאן, וכמה אנשים חושבים שאני בכלל מתיחה של האחד באפריל. חוץ מג. שמעון שדיבר והתייחס לאנשים עם דעות שונות יפה ולעניין (וגם אסתי) אני לא רואה פה אצלכם הרבה ליברליות, אלא השמצות חינם. כבר קודם ניטפל הקורא רבינוביץ' לכתבת ''לאישה'' ואחר כך גם העורך, שגם כבר קודם ניסה לרדת עלי, ועוד אחד שקוראים לו אלי. אולי אני אחזור בעתיד, אם תהיה יותר פתיחות לדעות אחרות ואולי יותר הבנה לאנשים שחושבים קצת אחרת. (אני חושבת שרוב העם חושב כמוני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יבושם לך. אנו מקבלים בברכה גם דעות של כאלה שרוב העם לא חושב כמותם. כדאי שתעייני שוב בדיאלוג שביני לבין זו ש''נטפלתי אליה''. אני מבין שאת הדוגמא לליברליות שאת מצפה למצוא באתר. משום מה קצת החמצתי תכונה זו שלך. כשתשובי, במהרה בימינו, לאתר, אני מקווה לראות גם צדדים מלאים יותר באישיותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שחלק משמעותי מהאנטגוניזם *כלפייך* (להבדיל מהאנטגוניזם כלפי *דעותייך*, שנדמה לי שדווקא גם החולקים עליהן, ובכללם אלכסנדר מאן, סבורים, כמוך, שהן משותפות ל"רוב העם") נובע מכך שהתחלת את הנוכחות שלך בדיון המעניין הזה בטענה עובדתית שהיא פשוט לא נכונה, ולא נסגת ממנה באופן אצילי במיוחד, למרות שהיא די שולית לדיון העקרוני שעוררת. כמו במקרים קודמים של מגיבים שהודיעו כי ינטשו - במיוחד מגיבים שעוררו הרבה אנטגוניזם ונימקו את עזיבתם בכך - לדעתי זה חבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי קצת הגזמת, לנזוף בשלומית על היותה "מתיחה" רק בגלל שהיא טעתה בהגדרה מסוימת, לדעתך. להלן ההגדרה של "אקסהיביציוניזם" מ-American Heritage Dictionary: Psychiatry: A psychosexual disorder marked by the compulsive exposure of the genitals in public. אני אחפש "אהבת שדיים גדולים" ואני אחזור אליך. צפה להפתעות!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרעה נפשית אין פירושה מחלה. למעשה, ע"פ הDSM, הפרעה כזו, תלויה פעמים רבות בהגדרות החברתיות ההופכות אותה לכזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תאמרי מה זה DSM? קיבלתי במילון כמה מושגים במחשבים, "מחלקת הסטנדרטים של מלזיה", קוד הקיצור של נמל התעופה בדה-מוין ו"מנהל מכירות מחוזי". לדעתי דובי היה כועס מאוד גם אם שלומית היתה מכנה את האקסהיביציוניזם כ"הפרעה נפשית" (הרי זה בדיוק כמו אהבת שדיים גדולות), כך שזה לא משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר ב-Diagnostic and Statistical Manual of mental disorders. התנ"ך של החוקרים והמטפלים בהפרעות נפשיות, המתעדכן מעת לעת. דומני שבמהדורה האחרונה שלו, למשל, תומיניות1 כבר איננה מופיעה. 1 הומוסקסואליות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, אבל הרשה לי להציע את המונח ''חומיני'' (שורוק חיריק חיריק), במקום ''תומיני'' (גם שורוק חיריק חיריק). אני חושב שהוא די מוצלח. אני מקווה שלא תזדקקו להסבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני רואה שלפחות מישהו זקוק להסבר. ''תומיני'' זה בחולם, חיריק וחיריק, מלשון ''אותו מין''. זוהי הצעה של נעמי שמר, כמדומני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אוקיי. אז את ה''תומיני'' הבנתי, הוא לא קשה, מצטער על הטעות בניקוד. ה''חומיני'' טיפה יותר גרפי ובוטה, אבל גם די משעשע, לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
DSM: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders הקלסיפיקציה האמריקאית הרישמית של מחלות נפש (היא המקובלת בארץ).לדעתי דובי לא היה מרחיק עד כדי כעס ועדיין ההבדל בין הפרעה למחלת נפש היא כמעט שמיים וארץ. אולי תשאל את פי הנער אם מקובלת עליו האבחנה או לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יום אחד תרצי לגייס בייבי-סיטר לילדייך, אני מקווה שכל אלו שיצהירו שהם בעלי ''הפרעה נפשית פסיכו-סקסואלית'' יעברו את האודישן שלך בהצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שאתה ב-כלל לא מגזים. לדעתך, כל גבר שמוצא פורקן מול חומר פורנוגרפי הוא מסוכן? בסה"כ ציינתי שהפרעה נפשית מובחנת ממחלת נפש. פעמים רבות, הפרעה נפשית ניתנת לטיפול פסיכולוגי לא תרופתי וללא אשפוז. כמו כן, גם למחלות נפש רבות יש שלב שנקרא "רמיסיה" - הרגיעה במחלה. בשלב זה רבים מהחולים (בעיקר במקרים של סכיזופרניה) יכולים לתפקד כאחד האדם ואינם מהווים סכנה לעצמם או לסביבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הצטלמתי כבר הרבה פעמים בעירום מלא, ואפילו עירום "בוטה", ואני רוצה לפרט, למרות שיש אולי אנשים שזה קצת ירגיז אותם. הגעתי לזה במיקרה, דרך החבר השני שלי, שצילם אותי בלי חזייה ביערות בגליל. אני זוכרת שהייתי מאוד מרוגשת, ויותר מאוחר אפילו אוננתי כמה פעמים על הדבר הנועז שעשיתי. יותר מאוחר הוא הציע שנצלם לי בין הרגליים, וידעתי שאני אסכים, למרות שאמרתי בפירוש לא. אבל רציתי את זה. ככה זה המשיך הרבה זמן, ויותר מאוחר כשגרתי גם תקופה באירופה, הצטלמתי עוד כמה פעמים ככה ולא רק לחברים, אלא גם בשביל גלויות כחולות (באירופה קוראים לזה גלויות ארוטיות). קיבלתי על זה גם כסף, אבל אני גם חושבת שהייתי עושה את זה בלי כסף. זה גירה אותי באופן שחבל על הזמן, ואהבתי לראות את עצמי בפוזות האלה. אני יודעת שעוד הרבה בחורות באופן כללי מצטלמות בשביל החבר בעירום חזק, וגם נהנות מזה. גם הרבה בחורות ישראליות, שלפעמים נורא מתביישות בזה. אתה חושב שאנחנו חולות?? גם הקוראים האחרים חושבים שבחורות "גסות" כאלה חולות?? בגלל שאנחנו מראות הכל?? דבר אחד בטוח, אנחנו לא מספיק חולות להראות את זה בישראל. האנשים כאן זה פחד אלוהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, טלי, אתם חולות, ואני לא חושבת לרגע שאתם ''אשמות'' חס וחלילה. אני בפירוש מצטערת להגיד את זה, אבל זאת כניראה סטייה קשה, ואת צריכה לקבל טיפול. אני לא תיכננתי לחזור לכתוב באתר, אבל טלי גרמה לזה עם התיאורים הקשים שלה. אני חושבת שטלי היא דוגמה לקיבוצניקית שאיבדה את הזהות היהודית שלה, ומתנהגת כמו גוייה, בגסות ובפריצות המינית. אני חושבת שאפשר לעזור לבחורות כמו טלי, ואם היא תיתן את האימייל שלה אני מוכנה לכתוב לה בדיוק לאן היא יכולה לפנות לקבל עזרה. אני חושבת שזה חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אירגון הבריאות העולמי הגדיר מחלה כמצב של אי נוחות גופנית או נפשית. באיזה מובן טלי חולה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלי כתבה שהיא מפסקת את רגליה ומראה את אבר מינה לאנשים זרים לרווחה, בנוסף לשדיה. תיסלח לי מאוד, אם אם זה לא חולני ומשפיל, אז אני לא יודעת מה זה חולני. במחשבה שנייה יכול להיות שאתה ועוד כמה קוראים כאן די נהנים מהמחלה הזאת של טלי. מעניין מה חושבות הקוראות פה באתר על זה. אני בטוחה שזה גם מזעזע אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הטיעון שלך. אם היא נהנית מזה, ולטענתך גם אני (מילא, אולי גם את), מה הופך את זה למחלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפיל זה מה שגורם לאדם לחוש מושפל. אם טלי לא מרגישה מושפלת מכך שהיא מצולמת בעירום, הרי שזהו לא דבר משפיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלי 'חולה' כי היא לא מתנהגת באופן 'יהודי'. לו טלי היתה סתם גוייה בלונדינית, הרי ששלומית היתה מסווגת לשיטתה אותה ואת תרבותה כ'תרבות הגויות הגסות והשיכורות', אשר מטבען האימננטי מתגלגלות בבארים שונים, שעות מעטות לפני בעילתן בשרשרת על ידי גויים מיוחמים. מ.ש.ל. שלך אלכסנדר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי שאלות בלי קשר לנושא הדיון: לשם מה, בעצם, יש צורך להגדיר מהי מחלה? האם לפי הגדרת אירגון הבריאות העולמי פדופיליה, למשל, היא סוג של מחלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש צורך להגדיר מהי מחלה על מנת להבחין בין הפרעות שנגזרות מתוקף היותן תלויות תרבות ויכולות להשתמע אחרת בקרב קבוצות שונות - כפי שניתנה הגדרה (קרימינולוגית לצורך העניין) של "אאוטסיידרים" - חיצוניים לחברה (ואפילו בקבוצות המשתייכות לאותה החברה) ובין חולי הדורש אישפוז ו/ או טיפול תרופתי. מכאן, נגזרת קביעתה של שלומית כי טלי היא "חולה". אדם אחר יגדיר אותה כ"סוטה" ובעיני שלישי היא תהיה נורמטיבית לחלוטין וכל אדם אחר פרט לה הוא החולה. כמובן שכל אחד צודק בדרכו. 2. לשאלתך - פדופיליה היא סטיה המתפתחת לכדי מחלת נפש המוצאת את ביטויה בהתגרות מינית מילדים, (המחלה בכללה כוללת סוגי סטיות מיניות שונות). היא דורשת טיפול פסיכולוגי קשה ואף לעיתים תרופתי (תלוי אילו תופעות נילוות לה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל פדופיליה היא גם תלוית-תרבות, וגם איננה גורמת לפדופיל "אי נוחות גופנית או נפשית" (למעט אי הנוחות שנגרמת לו עקב היותו מוקצה מהחברה). מדוע, אם כן, היא עדיין נחשבת למחלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח לגבי ההגדרות שהוצגו כאן, אבל בניגוד לאקסהיביציוניזם, שאינו בחזקת דחף בלתי נשלט, הרי שהפדופילים מבצעים מעשים בילדים שאינם מסכימים לכך, ולעיתים אף תוקפים אותם בכוח. אותם אנשים מודים בכך שמדובר בדחף שאינם יכולים לשלוט בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אתה טועה. כל התרבויות המוכרות מסכימות שיחסי מין אינם מקובלים מתחת לגיל 10. מעבר לגיל זה, אכן ישנה התנייה תרבותית (לצערנו). פרט לכך, (אני יוצאת מנקודת הנחה שמעולם לא שוחחת עם פדופיל או עבריין מין) מעבר להנאה המינית הרגעית, ישנה אי נוחות נפשית גדולה מאוד (גם אצל סוטים המוגדרים כסובלים מפסיכופטיה) משום שהם א. מודעים לאיסור החברתי. ב. מודעים לסבלו של הילד. ג. בשלב מסוים אינם מסתפקים רק במעשה המסוים הזה ומבקשים להמשיך הלאה. אגב, ההוקעה החברתית כלל אינה משנה לאותו סוטה. כפי שציינתי קודם, בעיני עצמו, החברה כולה היא החיצונית לו והוא למעשה, נוקם על עוול חברתי כלשהו שנעשה לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין, כנראה, פדופילים מאושרים. הפדופיל מתבייש במה שהוא עושה. גם האקסהיביציוניסט העבריין - זה שחושף את אבר מינו לנשים חולפות כנגד רצונן, אינו מאושר. באופן טיפוסי הם מתארים תחושת תיעוב עצמי לאחר המעשה, שהיו רוצים לשלוט בו אך אינם יכולים. שונה הדבר כשמדובר בפדופיל הפועל במסגרת תרבותו. אדם קשיש הנישא לנערה צעירה, גם כנגד רצונה, בחברה בה רצונותיה של האשה אינם גורם שיש להתחשב בו, אינו חולה על פי אף הגדרה המוכרת לי. האם הומוסקסואליות היא מחלה? עד לפני כ-30 שנה - כן. כיום - לא. גופי הפסיכיאטריה הרשמיים קיבלו את הנטיה הכללית במערב, ובשם התקינות הפוליטית שינו את ההגדרה. אך העניין אינו כה פשוט. יש הומוסקסואלים השלמים עם בחירתם ושמחים בחלקם. להדביק להם תוית של מחלה יהיה חסר היגיון. יש הומוסקסואלים המנסים להילחם בנטייתם, ומגיעים לקונפליקטים קשים. הם חולים, וכלל אין זה משנה לי שהפסיכיאטרים חושבים אחרת. גם אם החינוך והגדרות החברה הם אלו שגרמו לקונפליקטים, הימצאותו של אדם במצב של אי נוחות נפשית בשל נטיותיו מעידה על מחלה. ולשאלה הקשה מכל - האם פסיכופתיה היא מחלה? הפסיכופת הוא אדם חסר מוסר וחסר מעצורים. הוא יכול לרצוח בשיויון נפש מוחלט, אם הדבר תואם את מטרותיו, והוא חושב כי לא ייתפס. אני מניח שיתכן שילוב בין פסיכופתיה לבין פדופיליה, למשל, ובמקרה כזה האדם לא יחוש כל תיעוב עצמי בכך שמימש את מטרותיו המיידיות. התחושה שלי היא שפסיכופתיה היא מחלה חשוכת מרפא, אך אני חייב להודות שהיא אינה מתיישבת עם הגדרת אירגון הבריאות העולמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש הומוסקסואלים המנסים להילחם בנטייתם, ומגיעים לקונפליקטים קשים. הם חולים, וכלל אין זה משנה לי שהפסיכיאטרים חושבים אחרת." 1. נניח שהם אכן חולים; האם ההומוסקסואליות היא המחלה? אולי המחלה היא דווקא אי קבלתם את נטייתם? 2. אנשים יכולים להיות לא מרוצים מהמון סיבות. יש שלא מרוצים מנטייתם המינית, יש שלא מרוצים מבן הזוג שהם תקועים איתו בקשרי נישואין, ויש שלא מרוצים מכך שהשמש זורחת בבוקר. מן הסתם זה יכול להיות ברמות ובדרגות רבות, לגרום לחוסר אושר כללי, ועד קונפליקטים קיומיים. מתי תחשיב זאת כמחלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחלה היא מצב שבו נפגעת השלמות הנפשית או הגופנית של היחיד. אם אדם מנסה להילחם בנטיה המינית שלו - הוא חולה. אני מסכים איתך שהמחלה היא אי קבלת הנטיה. הטיפול הוא לגרום לאדם לקבל את עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי על מונח ברור לכאורה (מחלה), שנראה לי דווקא בעייתי; ובתשובתך החלפת אותו במונח עוד יותר מעורפל - השלמות הנפשית (או הגופנית). "אתה מסכים איתי" על משהו שבכלל לא טענתי - ש"מחלתו של ההומוסקסואל הקרוע בנפשו היא אי קבלת הנטייה". נכון שאם יבוא אלי מישהו במצב כזה ויבקש את עצתי, אגיד לו שלי נראה טוב יותר שיקבל את נטייתו (ויתגאה בה) - אבל זה לא נובע מהגדרות קליניות כאלה או אחרות (מהי המחלה שלו, האם הוא חולה, מה זה בכלל מחלה) - מעורבים כאן עניינים ערכיים שונים. למי שמבקש לענות לי: קחו את הזמן, אני יוצא לשאוף קצת רוח ואחזור עוד שלושה שבועות. אם כי אני לא נודר לא לכתוב עוד משהו עד מחר בערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסיכופטיה, או בשמה הרפואי - הפרעת אישיות אנטי סוציאלית,מוגדרת ע"י ה- DSM מכאן שהיא מוכרת כהפרעה חברתית (או אנטי חברתית למעשה). הואיל וככזו היא אינה ניתנת לריפוי. פרט לכך, ניתן לצרף אליה הפרעות רבות ובכלל זה גם פדופיליה. ברם הפדופיליה יכולה להתקיים גם ללא התבנית הפסיכופטית. האדם פועל מתוך תחושה הדוניסטית קיצונית ומתוך עקרונות תענוג בלבד. הוא אינו מסוגל ללמוד מנסיונו והאפשרות שיתפס ויענש כלל אינה רלבנטית בשבילו. עם זאת, ישנו גם חלק נלמד בפסיכופטיה ולא הכל מולד. אותו חלק נלמד תלוי בחינוך שקיבל האדם, כך שאפשרי שיחוש תיעוב מסוים ממעשיו (בשלב מסוים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוסקר ברנד הוא אחד מזמרי הפולק (פה רפויה) המפורסמים והמכובדים באמריקה. הוא ניגן עם וודי וארלו גאטרי, הארי בלפונטה, פיט סיגר וברל איבס. הוא היה בין מקימי תוכנית הילדים רחוב סומסום הוא גם קיבל את מדלית פיבודי המכובדת על תוכניתו ברדיו הציבורי גם בגלל שבשנות החמישים הוא שידר הרבה זמרים מהרשימה השחורה של רודף הקומוניסטים, סנטור מקארתי. כל זה להראות את הצד המכובד, וגישתו לילדים ושיריהם, ולמוסיקת פולקלור ומוסיקה דתית. אבל זה לא הפריע לו להוציא תקליט של שירי גסויות עתיקים וחדשים, שירים שלפני מאות שנים הביאו את מחבריהם או מזמריהם לעמוד התלייה נפוצים היום במגרשי הכדורגל והרוגבי באנגליה, אירלנד ו-וולש. להראות שמיניות, גסויות ושאר קונוטציות ערכיות הם אכן תוצרים של התפתחות תרבותית, בדומה למושג האהבה שדנו בו במאמרו של שמעון גלבץ ומאמר ההמשך שלי. הנה דוגמא מהשיר ביתו של ראש עירית בייסווטר (בתרגומי המגושם) לראש עיר בייסווטר היתה בת יפה ביותר ושער כוס ערוותיים הגיע לה לברכיים קצת שחור קצת לבן וכמה עם חרא גם ושער כוס ערוותיים הגיע לה לברכיים והמעוניינים יחפשו את כל המילים ברחבי האינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני חושב לרגע שאת וחברותייך לשיטתי בריאות או חולות, היות וכל מה שהינו אנושי אינו זר לי. יחד עם זאת איני יכול לרדת למהות פחדך מפני הישראלים בנקודה ספציפית זו; האם קיימים לדעתך הבדלים ברתיעתך להחשף בפני אשכנזים או מזרחיים, חילונים או דתיים או כל קבוצה התייחסות נוספת אחרת? מהו המצב בקשר לאזרחיה הערבים-מוסלמים של מדינת ישראל בסוגייה זו? אשמח לקבל תשובותייך בנדון בתודה מראש א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה להיות מואשמת בגזענות, אבל האנשים הכי מסוכנים לבחורות בלונדיניות לבושות הם כמעט תמיד ערסים, וגם דתיים באופן כללי. בכל מיקרה אנשים בלי שום מנטליות אירופאית. אני כבר לא מדברת על בלונדיניות ערומות. אבל גם האשכנזים לא קלים, ולפעמים אלימים בדרך שלהם, ע''י ירידות והעלבות. במיוחד אצל הבנות האשכנזיות, שמתפלאות שאשכנזיה כמוני כל כך יכולה להיות ''זונה'' או סתם גסה. כשהייתי לפני חצי שנה בפארק ''פונדל'' באמסטרדם השתזפתי ערומה לגמרי עם עוד חברה ישראלית בצד ודיברנו בעברית. זה היה טעות גדולה, כי כל מיני ישראלים אחרים רצו להצטרף אלינו, במיוחד ערסים ישראלים שטילו באמסטרדם. אחרי שהם הלכו, אחרי שדיברתי עם שוטר הולנדי, היו גם כמה בחורות ישראליות ''זרוקות'' מבית טוב, אשכנזיות, שהיו המומות שאנחנו ערומות. הם דיברו איתנו על זה הרבה, ופיתאום אחת מהן שגם כן החליטה לשבת בלי חזייה, קיבלה מיקלחת של לעג וירידות מהחברות שלה. הם אמרו שזה לא מתאים לנו, כי אנחנו ישראליות, ולא ''זונות הולנדיות''. זה היתה הרמה הכללית. אני באמת פוחדת להתפשט בארץ בגלל הגברים המיוחמים שירצו אולי לאנוס אותי ולא בגלל שאני מתביישת, כמו שדובי פה אמר, וזה נכון גם לגבי תמונות עם הפנים באתרים ישראלים. אתה גם מאוד צודק עם הניתוח שלך למה זה כמעט בלתי אפשרי בישראל להשתזף בערום. אני גם מסכימה עם כל הניתוח שלך על ההבדלים בין התרבות היהודית לתרבות של ה''גויים''. אני מאוד אוהבת לקרוא את מה שאתה כותב על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני-אדם לא מתייחמים. למרות שלעיתים, משמעות המושג ברורה, הייתי נמנע משימוש בו (בהקשר אנושי) בדיון מסויים זה (זאת לא הפעם הראשונה שהוא מופיע כאן), שנושא בחלקו אופי ביולוגי-התנהגותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודי שבעצם את שוכבת כאן על ספת הפסיכולוג הוירטואלי. וזה לגמרי בסדר, כי בשביל מה יש חברים וירטואלים. ויש לי שאלה אליך, את כותבת שאת אוהבת להצטלם בעירום כי התמונות של עצמך מגרות אותך, מה ההבדל בין זה לבין לגרות את עצמך מול ראי? ועוד שאלה, את לא חושבת שיש משהו נרקיסיסטי בזה שאת מתגרה מתמונות של עצמך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה רומז שנרקיסיזם הוא תכונה שלילי??? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |