 |
הצעת החוק של שלום סילבן, בעניין הגולן, מעלה את תמצית הבעייתיות של כלי "דמוקרטי" זה. משאל-עם הוא בהכרח מהלך פוליטי, זה ברור, בגלל זה, בין השאר, לא ברור מתי ובאיזה מקרים כדאי להשתמש בו. לא יהיה זה יומרני לקבוע, שאותו דבר שנקרא "דעת הקהל" אינו בהכרח ניזון משיקולים הגיוניים או מעשיים. כמו בנושאים אחרים, גם בעניין הגולן-מול-השלום הדעות מן הסתם מביעות את תחושת הבטן של בעל הדעה, וכמובן נובעות מתפישתו העצמית-רגשית כתומך שמאל או ימין. כלומר, בעניין כמו הגולן אין הרבה טעם ללכת על משאל-עם כמה שיקבע את צעדיה של ישראל (ולו רק בגלל שהחלטה, כזאת או אחרת, עלולה פשוט לזרז מצב של מלחמה). אני אישית, למשל, הצבעתי בבחירות האחרונות לחדש. ובכן, על פי הגישה הנפוצה בארץ, הייתי אמור גם בהכרח להצביע בעד נסיגה מרמת הגולן, באותו משאל-עם עתידי, אבל אני ממש לא בטוח שזה כל-כך מומלץ. כלומר, אני כאמור איש שמאל, אבל בעניין ספציפי זה לא הייתי מזדרז להניח לסוריה וחיילותיה להגיע אל שפת הכינרת, לפני ששוכנעתי במידה סבירה שפניה אכן לשלום. מעבר לערך הריגשי של הסוגייה ("דם בחורינו שנשפך שם ב 73", שיריה של רחל וכו')נחמד היה אם איזו ועדת מומחים לענייני אסטרטגיה וכו' היתה מעריכה מה המשמעות המעשית (והצבאית) של נתינת אזור זה לסוריה. ואגב, ברור שמהצעתו של שלום סילבן עולה ניחוח גזעני עז, אבל לא זו הבעיה העיקרית שלה.
תודה
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש