|
איזה מין טיעונים אלה? לאיזו תגובה אתה משיב?
אני ממש לא רואה דברים מנקודת המבט של הילד, אלא של ההורים. אני חושבת שילד מסוגל לקחת על עצמו (ליתר דיוק, שניתן להעביר אליו) אחריות בנושאים שונים, רובם יומיומיים, הנוגעים אליו ולעתים אף לבני המשפחה. קבלת ההחלטות הזו חייבת לבוא יד ביד עם האצלת סמכויות מסוימת. וכל זה אינו נופל בעיני תחת "זכויות הילד" אלא תחת "חינוך תקין".
אני לא רואה שום קשר בין הנושא הזה לבין התפתות לפדופילים או פתיחת הדלת לזרים. ברור שילדים אינם כשירים במאה אחוז לקבלת החלטות מסוימות, בעיקר החלטות "גדולות"1, ושלעתים הם נוחים להתפתות לגורמים מסוכנים מתוך אי הבנה של הסיטואציה.
מה בין זה לבין מה שאמרתי? איך זה תומך בטענה שלך לגבי שליחתם לבי"ס "ללמוד אחריות"? ומדוע יש ניתן ללמוד בבי"ס דווקא שלא להתפתות לזרים?
1 כמובן, תלוי מהן החלטות "גדולות". בד"כ לא שואלים את הילד האם לעבור דירה או לא (אם כי מתחשבים בצרכיו כשמקבלים החלטה בנדון). אם הוא רוצה אח נוסף או לא. וגם לא אם הוא רוצה ללכת לבי"ס דתי או חילוני.
|
|