בתשובה ליהונתן אורן, 02/02/06 16:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי, העובדה שאין הרבה הפסקות לא מקשה על הלימודים או על הקשרים החברתיים. לדעתי זה מכין אותנו ללימודים באוניברסיטה, וכשנגיע לאוניברסיטה (מה שמצופה מרוב הילדים) זו לא תהיה מערכת חדשה לחלוטין - היא תהיה מוכרת לנו. בנוסף להפסקות יש שני שיעורי בחירה ביום שלא גורמים ללחץ גדול בקרב התלמידים וחלקם הגדול מהנים וגם משעשעים, וזה נותן לכל תלמיד להירגע קצת. בעניין קשרים חברתיים, נכון שיש רק הפסקה אחת אבל זה לא מקשה על הכרת חברים. בכל הכיתות יש פרוייקטים ועבודות משותפים שבהם עובדים ביחד, לפעמים בזוג, שלישייה או יותר. מחליפים מקומות מדי פעם כדי להכיר אנשים חדשים. ישנם כמה שיעורים עם זוגות למידה (עובדים ולומדים בכתה ביחד), ויש עוד הרבה הרכבים. גם לי היה קצת קשה להתרגל למסגרת החדשה, אבל כמובן שבימים הראשונים לא מענישים אף אחד, ולאחר שבוע, שבוע וחצי מתרגלים. מספר המורים שנוכחים במסדרונות מאפשר לתלמידים חדשים או כאלה שצריכים עזרה להסתדר. בנוסף, בית הספר מחולק לששה חלקים. כתובת של כיתה היא מספר - A,B,C,D,E או F (לפי החלק שבו בחדר נמצא), לאחר מכן מספר שמייצג את הקומה (ראשונה או שנייה), ואז זוג ספרות למספר החדר, כך שיחסית קל לנווט בבית הספר הזה. לגבי משמעת ראה את תגובתי הקודמת. כמובן שבית ספר זה הוא לא גן עדן ויש בו חסרונות. כמו שכתבתי במאמר, כשהתחלתי ללמוד כאן, הייתי צריך ללכת לשיעור ESL (אנגלית שפה שנייה). המורה בכתה זו לא בדיוק מלאך, ולמזלי לא הייתי צריך את ה - ESL, ובמקום התחלתי ללמוד צרפתית. עוד בעיה היא הסעות. רב האוטובוסים מגיעים בזמן, אך יש מספר קטן של אוטובוסים (שלצערי, באחד מהם אני נוסע) שמאחרים בעשרים, שלושים דקות. בסופו של דבר - הכף פחות או יותר נוטה לצד אחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מהנסיון הצר שלי באוניברסיטה שבה אני לומד (הטכניון), דווקא יש בלימודים אוניברסיטאיים יותר הפסקות (לי יש עשר דקות בין כל שעת הרצאה, וכמובן שיש גם ''חלונות''). מה שכן, הקושי של החומר ועומס שיעורי הבית גדול יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה צריך לעבור בין ההרצאות בין כיתות שעשויות להיות מרוחקות זו מזו מרחק ת''ק פרסאות (בערך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל סביר שהרגליים שלו יותר ארוכות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, לא בהכרח. במסלול שאני לומד, כמעט כל הלימודים שלי הם במשולש הקדוש אמדאו-טאוב-אולמן (הבניינים למתמטיקה - מדעי המחשב - כללי) שדי קרובים אחד לשני (לא יותר מחמש דקות הליכה), וכמובן שיש הרבה שיעורים שהם באותו בניין. אלא שאני כיוונתי יותר לכך שבהרצאות של שעתיים (ויש הרבה כאלו) יש הפסקה של עשר דקות בין שני חלקי ההרצאה, וזה דבר שדומני שהתלמידים בבית הספר המתואר לא זוכים לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לחזור לענייננו הקודם - מיהם אמדאו, טאוב ואולמן - ובמה זכו שיקראו למבני הטכניון על שמם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרמו כסף (לעומת זאת, בניין הפקולטה להנדסה אזרחית נקרא על שם רבין, ועוד בניין מרכזי נקרא על שם צ'רצ'יל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הם כן וסמי ואביבה עופר לא? סתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הם אשכנזים! סתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע בדיוק מי היו אולמן ואמאדו. טאוב הם משפחה אשר מעורבת בקשר עם הטכניון כבר שנים רבות. הנרי טאוב הוא בעל תפקיד בכיר מבין התורמים לטכניון. יש לפחות בנין אחר בטכניון ע"ש טאוב (מרכז התקשורת שמתחת לאולמן. אם כי זה אינו בניין מסדר הגודל של "השילוש" שגדי הזכיר). כלומר: לפחות במקרה של טאוב יש כאן כמה הבדלים: 1. תרומה עקבית לאורך השנים 2. ישנם מספר בניינים בטכניון (כמו גם אגפים במוזאון). מוזאון או קריית טכניון, יש רק אחד. וחוץ מזה, איך אפשר לקרוא למוזאון ע"ש "ואב עו"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להסתגל למשטר באוניברסיטאות, לפחות כאן בארץ, מהר ובקלות, זה לא דורש 12 שנות הכנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתונים מעניינים. לא תיארתי לעצמי. אפשר יותר פירוט על הסיבות והמשמעות של "לא לומדים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול לעזור לך בזה. אולי מישהו יודע איך להגיע למבוא שמוזכר בתחתית הדף? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |