 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל התלמיד כתב עבודה על דתות מזרח אסיה. אכן, אחת התלונות על מערכת החינוך האמריקאית היא שהתלמידים מכירים דתות שאינן נצרות כי אלו נלמדות במסגרת מדעי החברה, אבל אינם מכירים כלל את הדת השלטת במדינה שלהם. יש לכך השלכות על תהליך בניית הזהות הלאומית ועל העמקת השסע החברתי באמריקה, שלא להזכיר בורות בנוגע לאחת הדתות שעיצבו את העולם. העובדה שבית הספר הוא ממשלתי אינה מנותקת מהעובדה שיש בארה''ב חינוך פרטי נרחב. הציבורי חייב להדביק את הפרטי, ומי שאיתרע מזלו ללמוד בבית ספר ציבורי במדינה מצליחה פחות מניו-ג'רזי משלם מחיר כבד. אם היה רק חינוך ציבורי (כמו בארץ למעט כמה חריגים), בתי הספר היו כולם ברמה נמוכה יותר המתואר פה ומן הפרטיים האמריקאיים אבל אחידים יותר וגבוהים יותר ברמתם הממוצע הציבורי בארה''ב. החינוך הפרטי פשוט גורם להעמקת הפערים - בינו לבין הציבורי אבל גם בתוך הציבורי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק דעתך בפסקתך הראשונה - בשלושת השבועות האחרונים למדנו על הנצרות והתפתחותה באירופה. במדעי החברה אנחנו מקיפים את העולם גאוגרפית, ואת הדתות באיזור באותו הזמן. כשלמדנו על הודו כיסינו גם מידע על הינדו ובודהיזם. בלמידת סין היתה לנו עבודה על טאויזם, קונפוציוסיזם ובודהיזם. בלימודנו על יפן חקרנו את השינטו. עכשיו, כשאנחנו לומדים על אירופה, אנחנו מכסים חומר על נצרות, וכשעוד חודש וחצי בערך, כשנלמד על המזרח התיכון נקבל מידע על יהדות ואיסלאם. אנחנו לומדים על כל הדתות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, מה הייתה כוונתך ב"מקצועות דתיים הם מחוץ לתחום"? שאין לימוד של הדת עצמה (כמו למשל לימודי תנ"ך בבתי הספר הממלכתיים בארץ), אלא רק של ההיסטוריה שלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי הנצרות התחילה בארצות הלבנט,למען האמת בישראל. באופן כללי בארה"ב ,על אף שהיא נחשבת ,כמו כל ארצות העולם החדש-בערך,לאחת המדינות הדתיות בעולם-מפרידה בין דת ומדינה וחינוך חובה נכנס להגדרה הזאת. לגביך אריאל-איזה מקצוע הכי מעניין אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנצרות התחילה בישראל, אבל התפתחה באירופה. אריאל דיבר על התפתחותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע העלבת מיליוני אתיופים, קופטים, מארונים, וכו' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא: אליהם היא הגיעה מאוחר יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעליב אותם בוודאות; אולי יש מקום לדון אם אתה מעליב אותם בצדק. אאל"ט, הקופטים רואים עצמם כקהילה הנוצרית הלא־יהודית הראשונה בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא לשכוח את הגרוזינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מהקופטים והגרוזינים,אם איני טועה ,לאתיופים יש את הכנסיה הראשונה בעולם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העדת על עצמך שאתה: א.חובש כיפה, ב. צריך להספיק עד רבע לשמונה להגיע להסעה שתיקח אותך לבי"ס שבו תפילה היא לא ממש חלק מהקוריקולום . זה אתגר לא קטן לקיים חיים דתיים בבית ספר דתי שכופה את חוקי הדת, לא כל שכן בבית ספר שבו הדת היא מחוץ לתחום. אני מניחה שיש בסביבה גם בתי ספר יהודיים לא רעים (אם כי יקרים או אולי רחוקים יותר) ושאתה והוריך התלבטתם בנושא החינוך היהודי שלך. תוכל לשתף אותנו בתהליך קבלת ההחלטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא יוכל, משום שזו לא היתה החלטה שלו... כשהיינו בארצות-הברית בפעם הקודמת, שלחנו את כל הילדים לבית-ספר יהודי; באותה עיר בית הספר הציבורי לא היה בכלל בגדר אלטרנטיבה סבירה (ראיתי אותו רק מבחוץ, אבל החומות וגלאי המתכות הספיקו). אז נשארנו לשנתיים, ויתכן שאפילו אם היה מקום להתלבט, משך הזמן היה מכריע לטובת מקום שבו הם יקבלו חינוך שלם. השיקולים העיקריים הפעם היו: א. אנחנו בארצות הברית לזמן קצר יותר (פחות משנה). ב. שמענו טובות על בתי הספר הציבוריים של פרינסטון (והופתענו לטובה). ג. המחיר. ניו-ג'רזי יקרה עוד יותר ממה שהכרנו. ד. המרחק (בית ספר היהודי הקרוב הוא די רחוק). אמנם זה לא היה שיקול מראש, אבל בדיעבד גילינו שבבית-הספר הנוכחי יש הרבה מאד יהודים (מקומיים). בודדים מהם חובשי כיפה, אבל ככלל, בית הספר לוקח את האוכלוסיה הזו בחשבון. הרגע חתמתי על אישור יציאה לטיול, שבו אפשר היה להזמין ארוחה כשרה. תאריכי החופשות נקבעים לכל המחוזות ברמת המדינה. היום הראשון של ראש השנה, ויום-כיפור, הם ימי חופש. בשאר החגים (כולל יו"ט שני של גלויות) הילדים נשארו בבית והפסידו חומר. לא נורא. יש כמובן גם גורמים אישיים (מה משלימים מן הלימודים שמתנהלים בארץ, ואיך), אבל הדיון יחזיק מעמד בלי להכנס אליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כופה את הדת"-לא נמאס לך להשתמש בסיסמאות-או שאולי הן משרתות את תפיסת העולם שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה, אגב, לא הייתה לגנאי. על בשרי חוויתי, בגיל הזה אין חינוך בלי מתן הרגלים, ואין חינוך דתי בלי אינדוקטרניזציה. אני שמחה על הכפייה שנכפיתי בילדותי ובעיקר בימי נעורי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |