|
אני נגד חינוך להמונים -זה מוריד את רמת האקדמיה באופן משמעותי.היום הכניסה לאקדמיה מותנה כמעט ביחס ישיר למצב הכלכלי של הוריך,כלומר -האם הם אפשרו לילדות שלך להיות שקטה מבחינה נפשית ע"י כך שלעולם לא ידעת מחסור בנק' מהותיות.
בגרמניה יש עד היום מכונים רציניים לחינוך טכנולוגי וכ"ו-אמנם לא ניתן לסווג ילדים על פי כישרונותיהם כבר בילדות -מכיוון שגם המדדים לא יציבים וגם המוח הן פיזית והן מנטלית לא מגובש מספיק כדי לספק אינדקציה אמינה (לכן ומעוד כמה סיבות מהותיות אני לא מאמין בתוכניות מחוננים) -אולם במדינה שבה לגיטימי להיות טכנאי (מקצועי מאוד אגב) או קבלן וכ"ו המערכת הכלכלית מאוזנת יותר ויש הרבה פחות אבטלה סמויה.
אנו פה בישראל איבדנו את זה-אם בעבר רק יחידי סגולה היו מגיעים לאקדמיה (בעיקר באירופה) והמדד לקבלה היה לא פעם היכולת היצירתית של המועמד .למשל בצרפת וגרמניה נהגו ואולי נוהגים עד היום לקבל סטודנטים שלא עומדים בתנאי הבגרויות וכ"ו עפ"י עבודה אישית ,הבגרויות עצמן מחולקות ל2 -למשל מתמטיקה ברמת 5 יח' ואח"כ מתמטיקה ברמה אקדמית (כך שהסלקציה היא בהתחלה) -לאחר שנת הלימודים הראשונה באקדמיה נהוג להשאיר רק אחוז מסויים (ועם זאת ציונים הם לא האינדיקטור הטוב ביותר-יכולת מחקרית והעלאת היפותיזות מנומקות-היא כן) ,אברסיט גלואה,אבי תורת החבורות ,ניסה להתקבל לפקולטה למתמטיקה עפ"י עבודה אישית שאותה הגיש ועליה נבחן (אם כי נכשל בבחינה כמה פעמים...).
ואיך כל זה קשור באמת לחינוך יסודי טוב?חינוך יסודי טוב,כזה שאין ממש בארץ,נותן דגש לצרכים הפסיכולוגיים של הילד וגם לכישוריו ע"י נתינת שיעורי חובה ברמה המינימלית הנדרשת וקורסי בחירה ,כמו באקדמיה ,ברמה המקסימלית האפשרית-ועם זאת אסור לבנות הירארכיה בין קורסים ,בין קב' או בין תלמידים (הרעיון של הקבצות נראה הגיוני לכאורה-אבל הוא יכול להתברר כאחד הגרועים-החלופה ההגיונית אליו היא שיעורי עזר ו\או תגבור למתקשים).
ארה"ב היא מדינה קפיטליסטית ולכן גם חינוך טוב עולה כסף-אין סיבה שבישראל,מדינה שבה משלמים כ"כ הרבה מס ,החינוך יהיה גרוע באותה המידה.
|
|