בתשובה לidan, 01/02/06 18:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תתרכז. טענת ש"המחלוקת בבית המשפט לא היתה האם מדובר באדמות פרטיות, ולכן ממילא לא נדרש כלל להביא קבלות" הבאת לך את פסק הדין של בית המשפט בו נכתב "טענות שמענו לרוב וראיה של ממש לא נמצאה לנו". כל בר דעת יבין ששיקרת. טענת ש"מאחז בעמונה הוקם על קרקעות שנרכשו כחוק מבעליהן הקודמים." ואילו בית המשפט כתב "העותרים מבקשים ארכה נוספת - בעצם, ארכה ללא גבול - כדי שיעלה בידם להוכיח את אשר הם טוענים לו, לאמור, כי רכשו זכויות בקרקע, אך דומה כי ארכות ניתנו להם למכביר ואין כל הצדק להמשיך במתן ארכות." כם כאן, יבין כל בר דעת, ששיקרת. טענת ש"רק שהיא (=ששון) לא הצליחה (או לא התאמצה...) לברר אילו חלקות נרכשו" אחרי שקראת את פסק הדין, אני מקווה שברור לך שזה לא ששון לא הצליחה, אלא הפולשים לא הצליחו (כנראה בגלל שאין להם הוכחה). אתה יודע כמה אנשים שילמו כסף תמורת גשר ברוקלין? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''עורך-דין ארליך טען לפנינו כי פעל כל העת בתום-לב, כי שילם את כל כספו וכל חסכונותיו לרכישת הבניין במקום וכי יהיה זה לא צודק אם לא תינתן לו הזדמנות בכל-זאת להוכיח את זכותו במקום. טענתו של עורך-דין ארליך נשמעה באוזנינו טענה כנה, שכן דברים היוצאים מן הלב טיבעם שהם נכנסים הם אל הלב. צר לנו אך לא נוכל להיות לו לעזר. אם אמנם מי שמכר לעורך-דין ארליך את הקרקע הציג את עצמו כבעל זכות בקרקע ולא עוד אלא שהוסיף וטען, בהטעייה, ולו מכללא, כי ניתן היתר לבנות במקום, חייב הוא עורך-דין ארליך למצוא סעד כנגד אותו מוכר שהטעה ותו. ואולם אין כל הצדק שבעולם להיעתר לעתירתו, שכן אם ניעתר לה - ניתן ידנו אף אנו למעשה ההטעייה שהיה.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שלכתוב שקרים שמופרכים בעזרת שניה חיפוש זה כבר קל מידי בשבילך, עכשיו אתה גם טוען את השקר וגם מביא את הציטוט שמפריך אותו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |