|
||||
|
||||
גם בזמן אמת, היו לא מעט חכמים (זוכר מי אמר "בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה, היא בחרה בחרפה ותזכה במלחמה"?) |
|
||||
|
||||
ודעתו של הבוחר הבריטי על המצוטט הובעה ביולי 1945. זו אמנם דעה לא שגרתית, אבל לדעתי צ'רצ'יל טעה באופן מסויים בהתנגדותו למדיניות הפיוס המבוטאת בציטוט. א. הוא יכל להרשות לעצמו לטעות, כיוון ששברוב הזמן הרלאבנטי הוא היה חבר פרלמנט מן השורות האחרונות ולא נשא בכל אחריות שלטונית. דברים יכולים להיות "נכונים" במקום ובזמן מסויימים ועבור דובר מסויים ולא נכונים בשינוי אחד המשתנים הללו. ב. אפילו כאשר המלחמה כבר פרצה, כאשר צ'רצ'יל כיהן כשר הימיה בממשלתו של צ'מברלין, בריטניה וצרפת לא פתחו במתקפה יבשתית על גרמניה. דבר זה מעלה את התמיהה מה היתה האופציה ההתקפית שעמדה בפני צ'מברלין בתקופת הסכמי מינכן. ג. צ'רצ'יל צדק בכך שלא היה שום צורך לשתף פעולה עם היטלר בהסכמי מינכן. הדבר הנכון לעשותו היה להסתפק בנאומים חוצבי להבות בנוסח הצ'רצ'יליאני כנגד הטיראניות הגרמנית ולא לחתום על שום הסכם המכשיר את הסיפוחיזם הגרמני. |
|
||||
|
||||
נו, אז צדקתי בכך שאתה מצדיק את הסכם מינכן. עכשיו, מה לגבי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ? |
|
||||
|
||||
idan, אז אתה מודה שאתה למפה? תמהני :) |
|
||||
|
||||
תפסת אותי...שוב בדיחה שיצאה מכלל שליטה (תגובה 365302) |
|
||||
|
||||
א. הסברתי מה היו המניעים של סטלין לחתום על ההסכם. אם אתה רוצה שאגיד לך שלפעול לטובת המדינה שלך ע''ח מדינות ועמים אחרים זו מדיניות לא ראויה, איני יכול להגיד זאת. ב. לא עניתי לשאלתך ישירות, משום שאיני עו''ד ואיני סבור שצריך לבדוק מדיניות פוליטית ע''פ אמות מידה מזוייפות של צדק כמו-משפטי אבסולוטי (מצדיק או לא מצדיק). צריך לשפוט אותה ע''פ הנסיבות והמניעים. סטלין היה פרנואיד ופסיכופט שבהסכם מולוטוב-ריבנטרופ פעל מתוך שיקולים של טובת מדינתו אך הפסיד בהימור עם הגורל. צ'מברלין היה אדם הגון אך לא נבון במיוחד, שחתם במינכן על הסכמים מיותרים ומטופשים. בסופו של דבר ההסכמים הללו כנראה לא שינו דבר. מדיניות הפיוס שלו היתה חסרת תחליף מתקבל על הדעת. ג. בעניין הלמפה - לטעמי ניסיתי לענות לך לעניין ולא לעקוף את שאלתך. אתה זכאי כמובן לחשוב אחרת. |
|
||||
|
||||
הכל היה שוה, ולו בשביל הלגיטימציה של פעולות למען האינטרס של המדינה שלך גם על חשבון מדינות אחרות, מפי איש שמאל. |
|
||||
|
||||
שמעתי יותר מפעם את התזה, שצ'מברלין חתם על ההסכם בשביל "לקנות" זמן, על מנת להערך למלחמה שהוא ראה באופק. זה מופרך? |
|
||||
|
||||
ובשביל זה לותר על הסודטים? נשמע מאוד לא סביר. במיוחד שבזמן הזה הגרמנים התכוננו שבעתיים. ההסבר הפשוט של נסיון לברוח ממלחמה בלתי נמנעת מתוך רצון שלא להסתבך במלחמה היא הרבה יותר סבירה. אבל אם רוצים לקדם אג'נדה פוליטית אפשר לעוות את ההסטוריה. |
|
||||
|
||||
ואפשר גם להתעלם מהסבר סביר לחלוטין ומפורט ברחל בתך הקטנה שנתן הנאשם (צ'מברלין) למעשיו. |
|
||||
|
||||
איך אתה מיישב את זה עם המשפט "never to go to war with one another"? |
|
||||
|
||||
איני מבין את שאלתך. בכל אופן צ'מברלין הסביר שהאזרחים בבריטניה לא יבינו מדוע עליהם לצאת למלחמה בגלל אנשים שאותם מעולם לא ראו ולעולם לא יכירו (הצ'כים). זו דוגמה לאמירה שהיא אמת מוחלטת אך לא כל האמת (הם אכן לא הבינו. מה שצ'מברלין בעצמו כנראה לא הבין הוא שהיו להם סיבות טובות להלחם בגרמנים ללא שום קשר עם הצ'כים). אתה כל הזמן ממזג לעניין אחד את מדיניות הפיוס ואת הסכמי מינכן. ואני חוזר ואומר לך שלמדיניות הפיוס לא היה תחליף מתקבל על הדעת. ולראיה גם הצרפתים, עם כל הג'ינגואיזם האנטי-גרמני שלהם הצטרפו אליה. הסכמי מינכן שאמנם נולדו מתוך מדיניות הפיוס, היו כבר גשר אחד יותר מדי: הם היו מיותרים ומטופשים. הבריטים-צרפתים יכלו להמנע מהכרזת מלחמה לאחר סיפוח הסודטים מבלי להסכים לכך באופן פעיל. וזו אולי החרפה שבה נפנף צ'רצ'יל. |
|
||||
|
||||
אישית זה נראה לי כמו חכמה בדיעבד. נכון שבמשך השנה שנקנתה במינכן הבריטים התחזקו יותר מן הגרמנים, לפחות בתחום האוירי. אבל יש לא מעט ראיות לכך שצ'מברלין סבר שהוא מבין את היטלר או לחילופין הצליח ל''אלף'' אותו. בכך הוא טעה לחלוטין. בסך הכל אני סבור שלהסכמי מינכן היו כמה השפעות לא קרדינליות. ההשפעה החשובה ביותר לדעתי היתה שכנוע של רבים (כולל פציפיסטים אנגלים מאוד אדוקים) שבריטניה עשתה כל מה שביכולתה כדי למנוע מלחמה. (לדוגמה, איני סבור שהנייטרליות האירית כל כולה נבעה מפחד. האירים אפשרו לאירים קתולים רבים לשרת בצבא הוד מלכותה בזמן המלחמה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |