|
||||
|
||||
1. בסיס הטיעון שלך הוא שההכרה במציאות הפיסית היא בלתי נמנעת. אבל אני טוען שההכרה במציאות הפיסית היא רק לצרכי נוחות, ושההכרה במציאות המטאפיסית היא בלתי נמנעת. הרי מהי המציאות הפיזית כפי שאנו תופסים אותה בהגיוננו - 10 בחזקת n חלקיקים אלמנטריים המתרוצצים להם במרחב תחת חוקיות מסוימת. ומהי המציאות הפיסית כפי שאנו תופסים אותה בחושינו - עצמים מוצקים. זה שבעצם אין אף עצם מאקרוסקופי נפרד ביקום (פרדוקס הגבול) אלא כולם חלק ממערכת אחת זו לא רק מסקנה לוגית אלא עובדה מדעית הנזנחת לצרכי נוחות של תפקוד ביומיום הפיסי. כנ"ל העובדה המדעית המוצקה שכל העצמים הללו הם בעיקר ריק. מהו לשיטתך יש קונקרטי ? אלו מושגים מהרשימה הבאה הם יש קונקרטי לשיטתך - אור, חתול, חשמל, אלקטרון, גל, מוסיקה. 2. "אין דרך בה אתה יכול להגדיר דבר כלשהו, ויהא הזוטר והזניח ביותר, בלי להסתמך באופן ישיר או משתמע על הנחה שישנו בסיס משותף מסויים של הכרה במציאות הפיסית." דקארט ניסה לעשות בדיוק ההפך. אני קיים הוא בדיוק דבר כזה. ממנו אתה יוצא להגדרות של דברים מטאפיסיים נוספים ורק אז למציאות הפיסית. הדבר היחיד שאינך יכול להטיל בו ספק הוא מטאפיסי. ולכן 3. "אפילו כדי להגדיר את "המציאות המטפיזית" אתה נדרש למציאות הפיזית... במלים אחרות, המציאות המטפיזית היא בהגדרה שניונית למציאות הפיזית" ההפך הוא הנכון. |
|
||||
|
||||
הטיעון שלך שגוי ואינו מעורר בי עניין להמשך הדיון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |