 |
פגיעות מוחיות שונות יכולות להותיר את האדם בלתי מודע לכאבו-כלומר המידע על הכאב אינו מתווך לתודעתו . הדבר מקביל ,מאוד , לחיישן שנפגע-למעשה לא מקביל אלא זהה (ההבדל הוא שאצלנו מדובר בחיישנים טובים יותר בסה''כ-כלומר ,מסוגלים להתחדש וכ''ו -גם בתאי המוח שהינס פוסט-מיטוטיים,כלומר ברוב המקרים אינם עוברים חלוקה נוספת(אלא באזורי מוח מסויימים-כמו בדנטייט ג'יירוס שבתחתית ההיפוקמפוס)).
כך שזה לא אמור להיות מובן למה ישנה מודעות.החלטות כמו התאבדות,עד כמה שהן איומות ,הן החלטות שנובעות מרצון חופשי -כלומר ,אינן הגיוניות בהכרח -ויותר מכך ,אינן אבולוציוניות.
לעיתים הבסיס להפרעות אלו הוא גנטי -למשל בקרב חולי הנטינגטון המחלה מערבת סיכויים גבוהים במיוחד לאובדנות-אבל עדיין לא הכל דטרמניסטי -גם לו היה כך הרי שידוע לך שלא היינו יכולים להוכיח זאת (לשם כך היה נדרש מחשב שיוכל לחשב את כל האפשרויות -מה שפיזיקלית אינו אפשרי-וחוץ מזה תודה לאל על עקרון אי הודאות ופונקציית הגל)-פעמים אנו מובילים את עצמנו,מבחירה ,אל המצב שבו אנו מצויים.
אני אומר שאם תקח אדם אחד ,תכפיל או תשלש או תרבע אותו .ותעמיד אותו באותם המצבים בדיוק (עם אותה היסטוריה סביבתית וכ''ו) -ובהכרח תמצא מקרים בהם כל פעם ''הוא'' יקבל החלטה אחרת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש