|
אני מוצא שלמרות שזה נשמע ביזארי, מה שהאייל האלמוני מסרב לקבל ב- תגובה 364391 הוא בדיוק מה שהישראלים ניסו להשיג. אם אני מפרש נכון את העגה הצבאית זהו בדיוק מה שהמונח "צריבה תודעתית" ניסה להביע. ומה שעוד יותר ביזארי הוא שהרעיון של הגנרלים של צה"ל היה צריך להזרק לפח האשפה ללא צורך בשום מודיעין איסטרטגי מעמיק. היה צריך פשוט לקבל את הטענה הפלשתינית שהם מוכנים ליהרג עד האחרון בהם ולא לוותר על חלומותיהם. קצב הריבוי הטבעי שלהם והתפוצצות האוכלוסיה אצלם נותנות אמינות לטענתם זאת ומי שמתקשה לקבל אותה מטעמים הומניים וכדומ' היה צריך לקבל את גל המתאבדים כהוכחה מסיעת. אם בלאו הכי הולכים בקו של התנתקות וצעדים חד-צדדיים ("אין עם מי ואין על מה לדבר") מה הטעם לבזבז אנרגיה על "צריבה תודעתית"? אני מאוד מקווה ש"פיטוריו" של יעלון היו על הרקע הזה וצריך לקרוא אותם כעדות לנחישות והתמדה של שרון ולא כתוצאה של סכסוך אישי עם מופז או משהו כזה (כלומר שרון נתן צ'אנס לגישה הזו של "צריבה תודעתית" כדי לא לפספס אופציה אולם ברגע שהוברר שהגישה הזו עקרה, הוא נפטר ממי שהאמין בה יותר מדי).
|
|