 |
מי ששאל לא מזמן על גלגול עיניים לשמיים, מוזמן לקרוא את הכתבה הזאת. שימו לב: בתמונה בראש המאמר האדון אריאלי מביט נכוחה אל הקורא, אבל ברגע שאתם גוללים את הדף למטה כך שהתמונה נעלמת, העיניים מופנות מעלה אל איכקוראימלו כדי לוודא שהוא בסוד העניינים. איך אני יודע? כי כשגוללים את הדף מהר מאד בחזרה למעלה אפשר, לפעמים, לתפוס את קובי לא מוכן עם גלגלי העיניים, עד שהוא מתעשת ומחזיר אותן למישור הנכון. חדי המבט יבחינו גם בפזילה הקלה שנשארת שם אחרי כל התרגילים האלה.
אגב, מהכתבה עולה שאלה לא פחות קשה מאלה שהיא מנסה לטאטא אל מתחת לשטיח: למה מה שהיה צ-ר-י-ך לומר בהקשר של "יהודים ערבים ומצלמה" הוא מה שנאמר שם ולא, נניח משהו כמו "כולנו נבראנו בצלם" או משהו דומה. חושבני שהתשובה נמצאת בעלונים שמחולקים בשבתות בבתי הכנסיות, עלונים בהם מוותרים לא פעם על התרגיל המיותר של גלגול העיניים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש