|
||||
|
||||
ההבדל ביני ובינך הוא שאני לא רואה שום צד חיובי במה שקרה, אם כי גם הרבה שלילה אין בו. תוך זמן הסתגלות מאד קצר נתחיל להתייחס לחמס בדיוק כמו לאש''ף שאף הוא היה אירגון רצח. ביילין אומר עכשיו שאסור לנו להעביר כספים לרשות ה''מחומסת''. זה כמובן בולשיט שידעך מהר. אנחנו הקמנו את רשות הרצח וממנו אותה (יחד עם מדינות המערב). זה כמו שמישהו מזמין אצל רוצח שכיר חיסול של עצמו. עכשיו הרשות ממשיכה להיות רשות רצח. זמנית נדמה שזה כאילו יותר גלוי ואפשר להפסיק לתמוך כספית בה, אבל כיוון שהעיקרון כבר הומצא מזמן ברור שלא נחדל ממנו היום. רק כמה ימים להתרגל לרעיון וזהו. |
|
||||
|
||||
גם חיים חפר חושב על הסתגלות תוך זמן קצר, אך של החמאס למנעמי השלטון. "מכיוון שכך עליתי על הפטנט / צריך להרגיל את החמאס לשבת בממשלה ובפרלמנט / כורסאות עור צבי, מזנון, חדר כושר מכונית טלפון לכל החיים הרבה נחת / ואת מחשבות הטרור אשר בראש - ינטרל התחת / וזה עוד כלום ואיפה הג'ובים לקרובים והטובות לאיזה ותיק או סתם חבר / או משפחת שאהיד, שהוא ארגן לה להסתדר / וגם פרוטקציות והופעות ב"אל ג'זירה" (אוהב להתאפר) / ואני שואל: כדאי לפוצץ איזה אוטובוס ועל כל הכיף הזה לוותר?" מתוך מקאמה שמתארת את הצלחת החמאס כפרי של קונספירציה שב"כית. והנה יואל בן נון שטוען שכבר לפני שנים אמר שרק עם החמאס אפשר לעשות "הסכם דתי" שיחזיק: "כבר לפני שלוש שנים הצעתי, במאמר שפורסם בעיתון "נקודה", קווי יסוד להסכם עם אנשי הדת. ברור לגמרי שרק הם מסוגלים לשמור על הסכם ולקיימו. נכון, הרבה יותר קשה להשיג הסכם כזה; אולם הפתח לא קיים מעולם שום התחייבות, ואילו "הסכם דתי" יכובד." בקיצור, משתדלים להיות אופטימיים אך לא אריה אלדד: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |