|
||||
|
||||
בוא נאמר, מר חכם, שמדינת ישראל הרוויחה את מה שקרה ביושר. |
|
||||
|
||||
האחריות של ישראל היא מהסיבות ההפוכות מאלה שאתה טוען להן. דבר שני, אינני רואה במה שקרה, כאסון אולטימטיבי. אני רק רואה מתתגובות ההיסטריות או הלא היסטריות של המערכת הפוליטית - את המחדל הבא. ממלא מקום ראש הממשלה כבר אומר שישראל תתעלם מהרשות בראשות החמאס. יש הרבה נסיון בדרךהזאת; "אין עם פלסטינאי וכד"'. לידיעתך הרבה, אנחנו הקמנו את החמאס כמו שאנחנו הקמנו את התנועה היסלאמית בישראל. שתי התנועות בנו את מעמדן דרך מילוי תפקידים שממשלה היתה צריכה למלא. בשטחים, עודד הממשל הצבאי בהתחלה את הפעילות הקהילתית של הארגונים האסלאמיים. גם כדי "לחסוך כסף" וגם כדי להחליש את אש"ף. במדינת ישראל- הצד השני של אותה מטבע- מדינת ישראל לא היתה קיימת במגזר הערבי-חוץ מהפיקוח על המגבלות עליו. לואקןם שיצרה משני צידי הקו הירוק, נכנסו הדתיים. אצל הערבים -התנועות האיסלאמיות. אצלנו-ש"ס. שנהיה בריאים. אני חושב שאנחנו צריכים לדבר עם הרשות בראשות חמאס. אנחנו החזקים כאן ואנחנו יכולים וחייבים להרשות לעצמנו את זה. ההתמתנות שלהם תלויה מאד בנו. לדבר אין פירושו להסכים להקים מדינה איסלאמית מהירדן עד הים. בוא ניתן להם את הכבוד להיות סרבנים וטיפשים. |
|
||||
|
||||
אתמול, בעבודה, אמר מישהו בעל דעות ימניות שנצחון החמס הוא דבר טוב, כי הוא מוחה את השקר, ומציג את הפלשתינים כפי שהם. אני עניתי לו שלדעתי בכך הוא טועה. כי זה נכון שכרגע החמס בעיני ה''מתקדמים'' הוא אירגון טרור שאסור לתמוך בו, אבל בהדרגה כפי שהוכשר השרץ ערפאת, עד שקיבל פרס נובל לשלום, תהיה זחילה והתיישרות לפי החמס. מי יודע, אולי יקבל אפילו איזה רב מרצחים משם פרס נובל לשלום. נראה לי שאתה מראשוני המתאוששים בשמאל. . . |
|
||||
|
||||
אני לא מראשוני המתאוששים כי אין לי ממה להתאושש. ראיתי את זה כדבר צפוי, אם לא עכשיו אז בעוד מספר שנים. היות שאני תופס את ההיסטוריה והתנהגות של אנשים, ארגונים וכד', כנבנים על רקע מסויים והרקע הוא קריטי לאופי ההתנהגות. לנו יש השפעה מכרעת על טיבו של הרקע. אם ניקח את ספרו של שרנסקי ש"מאד השפיע על בוש", שהדמוקראטיה היא המרכיב הראשון בחשיבותו, אז הנה זה מתחיל לקרות. מתי נלמד לתת לשכנים שלנו להיות הסרבנים? |
|
||||
|
||||
לא כל כך הבנתי את הרעיון הכללי, אבל שיהיה. |
|
||||
|
||||
במילה -רקע- התכוונתי למה שקורה בשטחים זה זמן רב. לרקע הזה אנחנו אחראים יותר מהפלסטינים , למרות שגם הם אחראים. לפחות באופן תיאורטי, הפלסטינאים שמעו לעצתו של שרנסקי ותלמידו ג'ורג' בוש, והחלו בתהליך הדמוקראטי. לא קראתי את סיפרו של שרנסקי אך אני יכול להוסיף שדמוקראטיה מתפקדת באוםן שונה בתנאים שונים. התנאים בגדה ובעזה לא יצמיחו דמוקראטיה כפי שרובנו רוצים. |
|
||||
|
||||
אני מתחיל לחשוב שאני היחיד בעולם שחושב שדמוקרטיה היא שלטון העם, וכל היתר חושבים שדמוקרטיה זה משהו שקשור בכל דבר טוב חוץ משלטון העם. איני חושב שתוצאות הבחירות אצל הפלשתינים הבליטו איזו בעיה בדמוקרטיה אצלם. לא ראיתי שום דווחים על זיופים בבחירות וכדומה, ולכן אני מניח שהתוצאות משקפות את רצון הציבור שלהם, וזה בדיוק לב הדמוקרטיה. לפי איך שאני מבין את משמעות המושג, ייתכן שהדמוקטיה שם היא יותר דמוקרטיה מאשר אצלנו. כפי שאמרתי קודם, גם איני חושב שמבחינתנו יש הבדל גדול בין החמס והפת''ח. מה שכן אמרתי, הוא שלפי איך שאני מבין את השקפות השמאל הפתח הם ''טובים'' והחמס הם ''רעים'', וההתנתקות הייתה אמורה לחזק את הראשונים ולהחליש את האחרונים, וזה לא קרה. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני זוכר, הדיבורים על המיאוס מרצועת עזה התחזקו בעיקר בשל אסונות צבאיים שנחלה ישראל ברצועה. התפוצצות של נגמ''שים יום אחר יום שעלו בחייהם של כעשרה חיילים, זחילה על הקרקע בחיפוש אחר חלקי גופות, וכדומה. אם בכלל יש לפלשתינים חלק בהכרעה הישראלית לסגת מרצועת עזה (ספק רב אם זה המצב), הרי שהכבוד נופל בחלקה של ''ההתנגדות''. מה שהפלשתיני הממוצע יכול היה ללמוד הוא את אותו השיעור שמלמדת אותם ישראל זה כבר שנים רבות - אחרי כל הדיבורים והוועידות וההסכמים, מה שגורם לישראל לסגת זו ההתנגדות האלימה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זו תגובה לרעיון המוזר שההתנתקות אמורה לחזק את "הטובים", כאשר אתה מן הסתם מתכוון למנהיגות והאדמיניסטרציה של הרשות הפלשתינית. מילא אם היה חוזר אבו-מאזן עתור ניצחון מוושינגטון או מירושלים עם בשורת ההתנתקות, אפשר עוד היה להבין את התהיות המוזרות שלך. אבל כאשר די ברור לכל בר דעת ברצועת עזה שלולא התפוצצו לה לישראל יותר מדי נגמ"שים לא היתה באה ההתנתקות הזו לאוויר העולם? לא הרשות הפלשתינית עם מפות הדרכים וחוסר האונים שלה הביאה לנסיגה הישראלית מעזה, אלא החמאס עם הטילים והרובים שלו (לדעתי גם תרומתו היתה שולית, אבל מילא). למה שהקרדיט ייפול בחלקם של חסרי האונים ולא אצל ה"מנצחים" האמיתיים? איזה שמאלני בעל שני תאי מוח בראשו ינסה להסביר לך שבוז מוחלט והתעלמות מכל אפשרות של משא ומתן תוך כדי גרירת רגליים מאוסה ודווקאית כל הדרך עד לנסיגה הבלתי נמנעת תחת מהומות, אבנים, בקבוקי תבערה, מחבלים מתאבדים או טילים אמורה לחזק את הדוגלים במשא ומתן ולהחליש את תומכי ההתנגדות האלימה בקרב האוכלוסיה הכבושה? מה ההגיון? |
|
||||
|
||||
אם פיצוץ של שני נגמ''שים מספיק כדי להוריד את ישראל על ברכיה ולגרש אותה, מה הפלא שערביי יש''ע בחרו בחמאס. |
|
||||
|
||||
מספר ההרוגים הגבוה ביותר ביחס ברצועת עזה היה בחודשים מאז שהוכרז על תכנית ההתנתקות, וזה כולל השקט היחסי בתקופת ביצועה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |