 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. מה שהנחת היה מחמאה ניכרת לעיתונאים. פרופ' מרגלית הוא איש מבריק מאוד. לדעתי אתה טועה בגדול ביחסך לארגומנטציה שלו. ב. "ראש ממשלה צריך בעיקר להיות יצירתי, חשוב שיידע לבחור יועצים טובים, הכרחית יכולת לימוד מהיר שמתבטאת גם בכשרון להקדיש את תשומת הלב לעיקר ולא לטפל". נכון מאוד. כל אלה חיוניים גם למזכ"ל הסתדרות, אם כי בקנה מידה קטן יותר. "הוא חייב לדעת לקבל החלטות וחיוני *שיהיה מסוגל להניע אחרים* לפעול בהתאם להחלטות שלו". כאן מתחילה הבעיה. אם הוא לא רודן - ורצוי שלא יהיה כזה - עליו לדעת לקבל החלטות *ביחד* עם אחרים: עם חברי ממשלתו. יותר מזה: אם הוא במו"מ עם מנהיגים אחרים, עליו לדעת לשאת ולתת אתם, לא מתוך עמדה של מי שמחליט בשבילם מראש ומנסה לכפות אותם לתנאיו. התיאור שלך לאישיות הרצויה לראש ממשלה בנוי כולו על ההנחה שהוא שליט יחיד, לא רק במדינתו אלא אף ביחס לכל המדינות שיחסיה אתן דורשים טיפול שוטף. זה מסביר, כמובן, את חיבתך היתרה לברק; והעובדה שברק מתאים לתיאור זה (לטעמם של חסידיו: לטעמי, יכולת האבחנה שלו בין עיקר לטפל היא אפסית למדי), מסבירה מדוע הוא היה ראש הממשלה האסוני ביותר במדינה הזאת. ג. סוגי המשא ומתן שמנהל מזכ"ל הסתדרות אינם כה צרים, וטאינם מתמקדים בנקודה אחת. והמשחק שהוא משחק - בדיוק כמו המשחקים שמשחק ראש ממשלה - הוא משחק שתלוי בשחקנים. הוא יכול להיות משחק סכום אפס. הוא יכול גם להסתיים אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. כן, התלוצצתי. ב. בפתיל הזה אינני מנסה להעריך את פרץ אלא להתייחס רק ל"נסיון בניהול מו"מ" - אותו תחום שפרופ' מרגלית מצא לנכון להתייחס אליו כאילו הוא קריטריון חשוב. ג. ממה שקראתי על פרץ באמצעי התקשורת לא התרשמתי שהוא גילה יצירתיות מבורכת במו"מים שהוא ניהל עם ביבי, אלא אם כן השבתת המשק היא רעיון מקורי שאף אחד לא חשב עליו קודם. לא התרשמתי גם שהוא השיג הישגים יוצאי דופן באותם מו"מים, אבל אולי אותן שביתות הן הישג לכשלעצמן. ד. "מנהיג" ו"רודן" אינן מלים נרדפות. הטענה "עליו לדעת לקבל החלטות *ביחד* עם אחרים" שגויה מאד בעיני, ומובילה לבינוניות ובריחה מאחריות. "The buck stops here" היה רשום על שלט קטן במשרדו של טרומן, ולזה יש השלכות גם על השאלה מי מקבל את ההחלטות (כמעט הוספתי "בסופו של יום" אבל פחדתי שזה יסגיר את העובדה שאני ציפי לבני). דעתי על ברק אינה משנה לעניין זה, אבל ברור שהוא נכשל כשלון חרוץ בהנעת אחרים לפעול על-פי החלטותיו. אולי זאת השלכה של ההיסטוריה שלו כאיש צבא, מקצוע שבו היכולת הזאת פחות חשובה. אם הדבר אינו אש בוערת בעצמותייך אניח לנושא הזה (את מוזמנת, כמובן, לשלוח את ההודעה האחרונה). בואי נקוה שפרץ יוכיח את טעותי בהמשך דרכו הפוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל, ציפי, עד לגילוי הזה חשבתי שאת מתאימה להיות ראש ממשלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן, אני חושב שהשוטה האמיתי הוא את/ה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשאים ומתנים שהיו לפרץ עם נתניהו היו מאד בעייתיים מבחינתו של פרץ; היות שביבי רצה לפוצץ כל מו"מ ושאף לגרור את פרץ להשבתות -היה פרץ במצב של להפסיד או להכשל. אבל לדעתי היתה לו עוד דרך. מעטים המנהיגים שהיו יכולים לנצח כששר האוצר דוגל במדיניות ש"כמה שיהיה יותר רע (בתחום יחסי העבודה) כך יהיה יותר טוב. היום אפשר לראות את הדברים טוב יותר לאחר שאחד מבכירי האוצר סיפר שהמטרה היתה לרסק את האיגודים המקצועיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שמשאים ומתנים עם הפלשתינאים לא יהיו בעייתיים. אבל שוב: אין בכוונתי להכנס לניתוח מעלותיו התרומיות של מר פרץ, מאחר ובכל עיתון תוכל למצוא אנשים שעושים את זה טוב ממני. כל הפתיל הזה עוסק רק בעניין אחד, די שולי, והוא אותו יתרון שכביכול יש לו בניהול מו"מ. גם אם היו קשיים שמנעו ממנו להצליח, ודאי שאי אפשר להסיק מהעבר שום דבר חיובי לגבי הכישורים שלו בתחום, אלא אם כן תראה לי איך, במסגרת האילוצים שהיו, הוא השיג את המקסימום האפשרי (זאת בנוסף לטענה העיקרית שלי שאין טעם להצביע על כישור זה או אחר אלא צריך להסתכל על המכלול ולטענה המשנית שלי שכשרון בניהול מו"מ הוא לא ממש בראש הכשרונות הנדרשים מראש ממשלה, לפחות אחרי שגמר להרכיב את הקואליציה). נדמה לי שלא חידשתי כלום בהודעה הזאת, וזה סימן בדוק שכדאי לעבור לנושאים אחרים. למשל: האם, לדעתך, צריך לחלק את ירושליים בין טפירו לג'נקינס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה שאלת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |