|
||||
|
||||
טרחתי והתאמצתי, ואני מגיש לכם את פרי מחקרי: הקישורית הבאה מובילה למאמר על אודות פלונית בשם שרונה מאראש, ישראלית שהופיעה בעירום מלא במגזין "מוניטין" בשנת 1982. כמו כן, מקור לא מקוון מוסר לי שאותו מגזין, בגלגול מאוחר שנקרא "מוניטין-פנטהאוז" (שהוזכר כאן כבר), אכן פרסם תמונות עירום נוסח המגזין האמריקני "פנטהאוז", של נשים זרות. יום בהיר אחד בתחילת שנות התשעים, בניגוד לזכור לאלכס מאן, פרסם המגזין ברעש וצלצולים סדרת תמונות עירום של בחורה ישראלית, בשם שרונה פלורסהיים (חיפוש קצר בגוגל העברי גילה שהיום היא רקדנית), ומאז פרסם המגזין תמונות עירום של ישראליות לצד תמונות של זרות. ובא לציון גואל. |
|
||||
|
||||
וכבר הפניתי כאן, באדיבות מקורותיי, לגליון 4 של המגזין(?) הישראלי "ביקיני" ולגליונותיו הבאים. |
|
||||
|
||||
Mons Veneris = הר הערווה. א. מאן |
|
||||
|
||||
אכן, ואם כבר ענית, אוסיף בתשובה לשאלתו של מיץ, שכותרת תגובתי היתה משחק קטן בלטינית, על סמך הדמיון הצלילי לכותרת שלך. פירושה ''מחלת מין''. |
|
||||
|
||||
לא צריך להרחיק לכת לשנות התשעים. עיין בגיליון ידיעות אחרונות. המדור "בארבע עיניים", יום שני 24.9 ציצים יהודים, זקופים וגאים, צבועים בכל צבעי הקשת (תרתי). מישהו זקוק לדוגמאות נוספות? וכל זה בלי לעסוק בשאלות ערכיות מוסריות כמו מדוע ולמה זה טוב, שהן, מן הסתם, לב ליבו של הדיון, אך הולכות לאיבוד בשלל הצהרות קלישאיות (גב' לוי). יש עירום בישראל. יש מיניות בישראל. יש תעוזה. ויש סקס אחר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הסתכלתי בתמונה כבר אתמול ולא הרגשתי שמדובר בכלל בתמונה סקסית, אלא משהו למשל בשביל השכן שלי שאוכל אביטח ופיסטוקים במרפסת שלו ומגרד את הבטן השעירה שלו. הוא גם דרך אגב קורא ידיעות סתם ככה. אבל יש לי שאלות בשבילך איפה יש ערום בישראל? מה זה מיניות בישראל? איפה יש תעוזה בישראל? איפה יש כאן סקס אחר? אני רק יודע שמבחינה מינית המדינה הזאת משעממת כמו תולדות בני ישראל, ואם לפעמים איזה בחורה סתם, רצוי בלונדית, הולכת עם איזה מחשוף עמוק, כבר כולם מדברים ומאוננים. |
|
||||
|
||||
ואתה, כמובן, לא מוצא שום קשר בין סקס ואוננות... אגב, אני הבאתי את הדוגמה של הצילום בידיעות כדוגמא לעירום, שהפך לדבר שיגרתי. אם זה סקסי או לא? זה כבר בעין המתבונן. |
|
||||
|
||||
ומה לגבי טינקרבל, שפרצה לתודעה הציבורית בישראל בתור "זאת שחושפת שדיים באמצע שינקין"1? לא רק שהדבר לא פגע בה, למעשה - זה יצר לה קריירה. הייתה תקופה שאי אפשר היה להדליק טלוויזיה בלי לראות את הפרצוף (המעצבן) שלה איפשהו, ועד היום היא שחקנית מבוקשת (לא ברור לי למה). 1 ציטוט לדוגמא מאותם ימים שבלית מילה אחרת אקרא להם "בתוליים": "יש לי את הציצים הכי יפים בישראל, למה שאני לא אראה אותם לכולם?" (ציטוט לא מדוייק) |
|
||||
|
||||
אין לי מושג אם הציטוט נכון ואין לי כוונה להכנס לדיון על הרגשות שמעורר הפרצוף של המכונה "טינקרבל", אבל ללא ספק יש לה חזה שראוי להתגאות בו. מזכיר לי את הספר (לא הסרט!!) Dr. No שלפיו בפגישה הראשונה על האי בין בונד והאני היא מכסה דוקא את פניה בידיה כדי להסתיר את אפה השבור ולא את חזה המושלם והחשוף. |
|
||||
|
||||
טינקרבל היא אכן תופעה מעצבנת. מסכימה איתך. הקריירה שלה, הקצרה יש לקוות, היא תוצאה של פה גדול, יותר מאשר של שדיים חשופים. |
|
||||
|
||||
אם לומר את האמת, קשה לי לראות את הקריירה שלה גוועת. ולו משום שהיא חלק מהברנג'ה. בישראל (ואולי במקומות אחרים, אני לא מכיר) נוצר מצב די לא נעים שתעשיית הבידור מורכבת מקבוצת אנשים הומוגנית למדי, שאוהבת את עצמה ומתעלמת מכל השאר. אפשר לראות את זה דרך מקום ההתרחשות של סרטים וסדרות טלוויזיה בארץ: או שזה תל-אביב, או שזה "עיירת פיתוח" (לפעמים ספציפית, לרוב פשוט "עיירת פיתוח נידחת" - כך ב"קלרה הקדושה", כך ב"חולה אהבה בשיכון ג"'). לא יתרחש סרט בסרט עיר - פתח-תקווה, למשל, לעולם לא תהיה מקום התרחשות של סדרה ישראלית. אפילו היוצא-דופן ("בת-ים, ניו-יורק") לא ממש יוצא דופן, כי לב"י יש הגדרה מאוד ברורה אצל מרבית האנשים. מה עם סדרה על רעננה? נהריה? מודיעין? סתם איזו עיר חסרת "תדמית"? אבל אני סוטה מהנושא. בכל מקרה - אותם אנשים שרואים את עצמם כמרכז המרכז, אנשי תעשיית הבידור הישראלית, הם בשר מבשרה של טינקרבל. ה"קריירה" שלה הייתה מחושבת היטב כדי לנחות הישר אל תוך הקונצנזוס שלהם (והדרך לשם, כמובן, עוברת דרך השוליים של כל השאר). מרגע שהיא הצליחה בזה, הדרך פתוחה בפניה להכנס לכל סרט, אפילו אם השילוב הוא מגוחך לגמרי (ע"ע "ההסדר"). אנחנו צריכים תעשיית בידור חדשה. |
|
||||
|
||||
זאת הצעה עיסקית, דובי? :) אגב, כמי שהיתה חלק מתעשיית הבידור, במשך שנים רבות, אני יכולה להבטיח לך, שמעטות הן השחקניות ששרדו למעלה מחמש שנים. ולמרות שלא טרחתי לגשת השנה לאף אחת מהקרנות הסרטים הישראליים של האקדמיה הישראלית לקולנוע, נדמה לי שמקומה של טינקרבל נפקד השנה ממרבית הסרטים (בעוד שבשנה שעבר כיכבה לפחות בשניים. שחקנית איומה, אם כי לא חסר חן מסויים) אתה רוצה לראות סרט על עיר חסרת תדמית? לך לצפות ב"צור הדסים" (אופס. אני מקווה שאני לא טועה בשם). סרט חביב, מצחיק, וסהרורי. |
|
||||
|
||||
באייל יסדתי את תעשיית הבידור הישראלית (השניה)! יפה, עכשיו כל מה שצריך זה מישהו שיודע להפיק, מישהו שיודע לביים, שחקנים, תסריטאים, וכל שאר הדברים שצריך בשביל סרט, כי אני בטח לא יודע איך עושים אחד. |
|
||||
|
||||
על שפינוזה שחי בעיר חולון של ימינו... אבל פרט לכך אני מסכים איתך . |
|
||||
|
||||
''אושר ללא גבול'' של יגאל בורשטיין, עם אריאל זילבר בתפקיד שפינוזה. אכן, יופי של סרט. |
|
||||
|
||||
בדרך כלל אינני מקורב כלל ( לשמחתי ) לחוגי מה שנקרא " הברנג'ה השינקינאית" , אלה ששמותיהם מופיעים במדורי במדורי הרכילות בכל פעם שעיני נאלצת לשזוף אותם. בכל אופן יש לי ידידה שהיא מקורבת אליהם במידת מה והיא לקחה אותי פעם למסיבה של כמה אנשים מהחבורה הזאת. שם ראיתי שתי כוכבניות של ערוץ הילדים , דוגמנים ודוגמניות לאין ספור , עיתונאי רכילות אחד ידוע , וגם כמה מהטיפוסים שמוגדרים כ"אינטלקטואלים " שינקינאים ( אלוהים יודע למה) . זכורני שאותה מסיבה הייתה חוויה לא נעימה ביותר כל הידוענים האלה שיצא לי לשוחח עימם או להקשיב לשיחותיהם התגלו כטיפוסים וטיפוסות מטופשים ביותר שהיקפידו לשזור בכל משפט שני שלהם כמיות גדושות של ניבולי פה ואמריקניזמים למינהם ( השפה השינקינאית?) . גרוע ממטופשים, הם היו משעממים עד מוות. יצאתי משם בתמיהה מה יש באנשים האלה שהעיתונאים מוצאים אותם ככל כך חשובים ומעניינים שהם מקפידים לדווח לציבור הנרגש על כל צעד שהם עושים , אבל הפתרון לכך נמצאר כנראה רק בידי העיתונאים שהם בעצמם חלק "מהברנז'ה". ( הידידה שלי אגב טוענת שאני פשוט לא הבנתי את האנשים האלה וכדי להבין אותם באמת אני צריך לרוקן לחלוטין את הראש שלי. יכול להיות ). |
|
||||
|
||||
And I dreamed,
There was an island That rose up from the sea And everybody on the island Was somebody from TV And there was a beautiful view But nobody could see Cause everybody on the island Was saying Look at me! Look at me! Look at me look at me look at me! Why? Because they all lived on an island That rose up from the sea And everybody on the island Was somebody from TV And there was a beautiful view But nobody could see Cause everybody on the island Was screaming Look at me! Look at me! Look at me look at me look at me! Paradise Is exactly like Where you are right now Only much, MUCH, better. (Laurie Anderson, "Language Is A Virus", from Home of the Brave) |
|
||||
|
||||
שיר יפה ובהחלט משקף היטב את התופעה. ומה שמרגיז יותר מכל הוא שהחבורה העלובה הזאת שמנת המשכל שלה נופלת מזו של כל קבוצת כדורגל ממוצעת השתלטה על כמה מכלי התקשורות בשנים האחרונות . לא פלא שמתלוננים כל הזמן על ''מותה '' של התרבות בישראל. |
|
||||
|
||||
על אילו "כלי תקשורות" (אני מניח שהכוונה היתה לכלי תקשורת) "השתלטה" אותה חבורה עלובה שאתה מתאר, כיצד בפועל התבצעה אותה השתלטות, כיצד אתה מסביר את התופעה שקבוצת אנשים בעלי מנת משכל נמוכה בעליל (כפי שאני מפרש את השוואתך לשחקני הכדורגל) הצליחה להשתלט על יעד אסטרטגי ומבוקש כל כך, לאילו תלונות לגבי ""מותה" של התרבות בישראל" התכוונת, ומה הקשר בין ההשתלטות לכאורה על כלי התקשורת לבין התלונות הללו? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שאלות צודקות ואני אכן היגזמתי מעל ומעבר לכל פרופורציה. אני צריך להימנע מלעשות זאת בעתיד . כוונתי הייתה ( אבל אתה צודק אסור היה לי לנסח אותה במילים שניסחתי אותה) לאמר שמה שנקרא ''הברנז'ה השנקינאית'' קבוצה של אנשי תקשורת, עיתונאים , וכו שהם ידועים מאוד ובולטים מאוד בשנים האחרונות הזיקו מאוד לתרבות הישראלית . |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |