 |
|
 |
||
|
||||
 |
"...הרעיונות האלה מצדיקים את הנטייה לכתיבה לא בהירה ולא מובנת. ואולם מאידך גיסא, קשה שלא להתייחס גם לביקורת המוטחת בהוגים צרפתים כמו קריסטבה: האם הז'ארגון הבלתי-מובן אינו אמצעי של כוחנות אינטלקטואלית? האין זו דרך להגדיר קבוצה של מביני דבר ולהדיר ממנה את כל השאר?" שימו לב לתגובות :-) זו הפסקה שעוררה קצף אצל המגיבים: "השפה של קריסטבה היא איפוא דיוניסית יותר מאשר אפולינית (בלשונו של ניטשה), או בארוקית יותר מאשר קלאסית, כפי שמגדירה זאת מיכל בן-נפתלי, שתירגמה את ספרה של קריסטבה, "סיפורי אהבה", לעברית. אם השפה הקלאסית מבוססת על ערכים של סדר, אחדות, בהירות, הייררכיה ויציבות, השפה הבארוקית של קריסטבה היא שפה של עודף, פירוק, דחיית כללים, סירוב לסמכות ותנועה..." ואני חשבתי שהכותבת הסבירה במדויק שקריסטבה משתייכת לפוסט מודרניזם ולא למודרניזם. כל שאר צמדי הניגודים שמוזכרים בפסקה(דיוניסוס מול אפולו, בארוקי מול קלאסי) מתאימים לניגוד הזה, והיא אפילו מפרטת מה כולל כל אחד מהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל כך מיוחד בשאלה "מהי אישה?" שאי-אפשר לענות עליה באנגלית (או בצרפתית, או בעברית)? את מקבלת את התיזה לפיה בשביל לדבר על אמהוּת צריך לנטוש את השפה ה"קלאסית", מה שזה לא יהיה, ולעבור לדבר במוּזָרית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא במוזרית, בקריסטבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאין קיבלת את הרושם הזה? אני בסך הכל פירשתי פסקה שמפרשת את קריסטבה (אבל כן, אם לא מבינים אפילו את פרשנות הפרשנות, הענף כנראה בצרות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קיבלתי רושם; באמת שאלתי. אם לא, לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה :-) אז ככה: אני חושבת שיש תחומים, בעיקר אינטואיטיביים, בהם עדיף לא לדבר בכלל, ורק להיות או לעשות. לא הייתי כוללת בהם בהכרח את השאלות על נשיות ואמהות, אבל אם רוצים אפשר לכלול אותם. מקווה שאני ברורה מספיק ומתחמקת במידה (ולשאלה לגבי "מוזרית" - דעתי שלילית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שזאת גם העמדה של בנך הפעוט כשאת מנסה לפתוח איתו דיון בענייני הנקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ודאי - ככה זה הגברים. תמיד ברוחים מדיונים רציניים. אני בטוחה שכל תינוקת ראויה לשמה מבקשת בסיס תיאורטי מוצק ליניקה לפני שהיא מתחילה לעסוק בה בפועל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא רק נאמר שהדיון ביני ובין בני בנושא זה אינו מילולי (הוא כבר בשלב שמנסה להרים את החולצה בעצמו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפתחות מרשימה. לרוב הגברים לוקחות יותר מעשר שנים להגיע לשלב הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, יש רבים שמנסים להרים חולצות בעצמם כבר בגיל 11? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימינו? למען האמת, אני לא כל כך רוצה לדעת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |