 |
|
 |
||
|
||||
 |
הספר כתוב היטב ומלא תובנות מעניינות ומאתגרות. התזה הפרובוקטיבית אולי ביותר, היא הקשר בין ההיתר החוקי לבצוע הפלות בארה"ב (פסיקת בית הדין העליון ב-1973) והירידה הדרמטית בשיעורי הפשע שם כעבור כשני עשורים. תיזה זו (של דונוהיו ולוויט, 2001) היא שהביאה ללוויט פרסום שתרם אולי להפיכת הספר לרב-מכר. דווקא תזה זו זכתה לאחרונה לביקורת מתודולוגית קשה: סקירה טובה וקישורים נוספים ניתן למצוא בויקיפדיה: למרבה הפלא, התזה של דונוהיו-לוויט התחבבה על אקדמאים רבים מהצד השמאלי של המפה (קרי +90% ממדעני החברה) כהסבר אלטרנטיבי לירידת שיעורי הפשע (בפרט, אלטרנטיבי לאלו המייחסים זאת למדיניות של ג'וליאני ומחקיו הרבים, להגברת השיטור הקהילתי וכו'). מאחר ואותם אקדמאים נוטים לרוב לצדד במחנה ה"זכות האשה לבחור" על פני "הזכות לחיים" בנושא ההפלות (שהוא אבן-בוחן פוליטית ראשונה במעלה בארה"ב), זה כנראה נראה להם שילוב מנצח של הנאה עם המועיל. ההשלחות הפחות חביבות של הטיעון לא זכו לדיון ממשי עד אשר מטיף בשם ביל בנט השיב למאזין בתוכנית רדיו (וכאן אני משחזר מהזיכרון) שלפי אותה לוגיקה, שהוא מוקיע מכל וכל מבחינה מוסרית, הדרך להקטין בשיעור גדול בהרבה את הפשיעה היא לבצע הפלות לכל העוברים השחורים. כמובן שתגובת רוב היריבים הייתה לגופו של מר בנט, אולם הלוגיקה שלו נותרה ללא רבב (הסטטיסטיקה בעניין זה הרבה יותר חד-משמעית). יש לציין שאת לוויט עצמו קשה מאוד לתייג לאחד המחנות הרגילים. למשל, הוא רואה בתזה שלו ושל דונוהיו כרלוונטית להבנת שיעורי הפשע ולחלוטין לא רלוונטית לשאלת האתיות של ההפלה (ראו פירוט במאמר בוויקיפדיה). אכן, היותו של לוויט נון-קונפורמיסט החושב מחוץ לתבניות הרגילות היא אחת התכונות ההופכות אותו לחוקר כה פורה... |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |