|
הבנתי. כלומר לקביעה שלך ש-"במדינה מסודרת, אלימות מצד אזרחי המדינה היא עבירה פלילית, וככזו אמורה להיות מטופלת ע"י המערכת המשפטית." יש יוצאי דופן שונים ומשונים. אחד מהם (מס' 3) נועד במובהק, תוך שימוש באמתלות שונות והגדרות מעורפלות ("תיאום עם האוייב"), להוציא מהכלל את האזרחים הלא יהודים של המדינה, אבל נניח לו. הבה ונניח שהשוטרים בחברון ירגישו שהם בסכנת חיים, אז פתאום יהיה בסדר מצידם לירות אש חיה ולהרוג מתנחלים פורעים?
רק כדי להבהיר, תוך יישום לקח מהעבר - אני *לא* קורא לירי במתנחלים המפירים את החוק. אני *כן* קורא ליותר מתינות ושיקול דעת בטיפול במשליכי אבנים ופורעי חוק שאינם יהודים. דרך טיפול שטובה כנגד אבנים יהודיות צריכה גם להספיק כנגד אבנים שאינן-יהודיות.
וראוי להעיר, כמובן, שהדרישה לטיפול שונה בשני סוגי אוכלוסיה החיה במקביל בשתי מערכות משפטיות וחוקיות שונות, ותחת שני קריטריונים שונים לחלוטין, תוך הסבר ש-"זה לא ענין של דת אלא של אזרחות" היא התממות במקרה הטוב. לבני האדם בהם אתה דורש לטפל באמצעות המערכת הבטחונית אין שום קול וקביעה לגבי החוק על פיו הם נשפטים ואין להם מדינה בה הם יכולים להשפט על פי דרכם. מערכת החוק הדואלית תקפה גם לגנבי מכוניות (שאינם מסכנים את המדינה). אולם הצביעות הגדולה ביותר היא הקביעה שזה עניין של אזרחות, ולא של דת. שלילת האזרחות הגורפת משלושה מיליוני בני אדם שחיים תחת שלטונה של מדינת ישראל בשטחים הכבושים כמעט 40 שנה היא עניין של דת, ושל דת בלבד.
|
|