בתשובה לרון בן-יעקב, 16/01/06 0:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה על המאמר המעניין. לא התאפקתי והשלכתי את הפרק בנוגע לניהול האימה על החברה היפנית. האיזכור של סכנות, איומים ואלף דרכים למות נעשה כאן באופן שיטתי וכנראה מכוון. האזרח היפני מקבל מאמצעי התקשורת מנה גדושה של אסונות טבע, טרור ומפלצות דמויות לטאה היוצאות מהים והורסות ערי קרטון. היחס לאחר (כלומר לכל דבר שאינו יפני) גובל בפראנויה על גבול הסאטירה. וזה, אני מבין מהמאמר, מה שגורם להם לחיות בהרמוניה בינם לבין עצמם. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |