|
||||
|
||||
באמת לא כתוב בשום מקום. אולי הוא בכלל נפגע מאבן בזמן אחר ובמקום אחר, שכן הידיעה לא סותרת את זה. ________________ (לי. אורן: הרי לך דוגמא נאה למלחמה בעובדות כדי לא לנטוש תיאוריה נחשקת) |
|
||||
|
||||
אם בבטאון שמאלי כמו "הארץ" לא כתבו שהיה זה יהודי שזרק את האבן, הרי שאין שום ראיה שאכן האבן נזרקה מהצד היהודי, ולא מהצד הערבי (שהרי "ערבי זרק אבן על חייל צה"ל" היא כבר מזמן לא חדשה עיתונאית, ואני סומך על ערביי חברון שגם הם לא טמנו ידם בצלחת). ולהזכירך באותו מקום ובאותו זמן (חברון) גרים גם כמה ערבים. נהפוך הוא - "הארץ" מביא 2 ידיעות שהקשר בינהן נסיבתי וקלוש, וסומך על הקורא השמאלני הממוצע, שדעתו על יהודי חברון מוטה מלכתחילה, שיבצע את ההקשר האסוציאטיבי בעצמו. השווה לדיווחים על ההתפרעויות בבלעין, בהם הדגישו חזור והדגש, שהמוות של חייל מג"ב לא היה חס וחלילה מפגיעת אבן אלא מהתייבשות. |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת אם או מתי הוא יסתיים אך כל עוד הוא נמשך, להארץ יהיה חיים קלים כשהוא רוצה לגרות את החושים האסוציאטיביים של הקוראים השמאליים. ברור שלקוראים ימנים כמו עידן יש אסוציאציות אחרות לגמרי בגלל העיוורון האטום לעובדת ה כ י ב ו ש, אפילו אם אי אפשר לסיים אותו |
|
||||
|
||||
בודאי שאפשר לסיים את הכיבוש (מבחינה צבאית), השאלה אם זה האינטרס שלנו? כרגע יש לנו הסכם שלום (עובד) עם הכובש ההאשמי, ואין לנו שום אינטרס להפר אותו כרגע כדי לסיים את הכיבוש של חלקי ארץ ישראל שנמצאים בעבר הירדן המזרחי. (עוד אחת לעדר, הכי אני אוהב כאלו שחייבים להוסיף רווחים בין האותיות, אבל עצלנים מדי בשביל לעבור לאנגלית) |
|
||||
|
||||
"קצין צה"ל נפצע באורח קל בעינו מאבן שהשליכו לעברו מתנחלים אחר הצהריים (שבת)." |
|
||||
|
||||
עדותו של סג"מ אריאל נוסבכר, הקצין שנפגע מהאבן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3200463,00.h... |
|
||||
|
||||
"פתאום החלה מהומה כאשר שלושה בני נוער החלו להרביץ לתושב ערבי. רצתי להפריד בין הצדדים, הזזתי את המתיישבים הצידה וטיפלתי בערבי והרגעתי גם אותו. לאחר מכן הסתובבתי ללכת לעבר הכוח ואז חטפתי סלע גדול שפגע בעין השמאלית שלי"." כפי שכל אחד יכול לראות idan צדק: אפילו הנפגע לא אומר מי זרק עליו את האבן. למען הדיוק צריך להוסיף כאן שאין לנו שום הוכחה שבכלל נזרק שם משהו. "חטפתי סלע גדול" משאיר מקום לפרשנויות שונות, ממטאוריט תועה ועד האפשרות שסג"מ נוסבכר עצמו חטף את הסלע למטרות סחיטה, ולפיכך הפגיעה לכאורה היא במסגרת הגנה עצמית לגיטימית מצידה של האבן. שימו לב גם שהעין הנפגעת היתה העין השמאלית דוקא. לעין הימנית, זאת הגאה והזקופה שאינה עיוורת לזכויות הנצח של עם עולם, לא ארע דבר. עוכרי ישראל מבין הקוראים יכולים ללמוד מכך לקח או שניים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
במלים אחרות, מי שכותב שיהודים ''זרקו אבן לעבר הקצין'' משקר - הקצין נקלע - שלא בטובתו - לקטטה בין יהודים וערבים וחטף אבן מאחד הצדדים כשניסה להפריד. |
|
||||
|
||||
בדיוק. הוא אמנם אומר "שלושה בני נוער החלו להרביץ לתושב ערבי" אבל ברור לכל מי שעיניו בראשו שמדובר, בעצם, ב"קטטה בין יהודים וערבים". איך אפשר בכלל לחשוב אחרת? הסיפור כולו הוא שהערבים ניסו לכרות כמה עצי זית והקהל היהודי שליבו נכמר על העצים פנה אליהם בדברי כיבושין (כפשוטו) שיחדלו מלעקור נטוע. בני העוולה לא שעו לתחנוני הציבור, ולא יצאה שעה ארוכה וכבר התגוללו על תלמידי החכמים שלנו באבנים ובמקלות. בכלל, מה הוא חשב לעצמו, אותו קצין ש"נקלע" לשם? לא יכול היה ללמוד מהמשטרים הנאורים באירופה שידעו איך לא להקליע את קציניהם לסכסוכים קטנים בין שכנים (אותם סכסוכים שהפרופגנדה הציונית קוראת להם, משום מה, "פוגרומים")? ובכל זאת מצאתי אי דיוק אחד קטן בהודעה שלך: על פי עדותו הוא לא חטף את האבן כשניסה להפריד אלא כשחזר לכיוון הכוח. |
|
||||
|
||||
עוד מקרה של אי הבנת הנקרא (שמא זה לא מקרה?!): ההודעה מנוסחת כמשפט מחובר; ברור ששני חלקיו לא התקיימו בו זמנית אלא עקבו זה אחרי זה. |
|
||||
|
||||
סליחה? לגבי אותה "קטטה", מספר הנפגע כך: "בדרך הם [המתנחלים, שכ"ג] יידו אבנים לעבר פלסטינים, לעבר בתים וחנויות של פלסטינים. בהתחלה הם היו 40, אבל אחר כך כ-300, רובם בני נוער." הוא ממשיך: "הם [המתנחלים, שכ"ג] רצו בכל סמטה לעבר ערבים והחלו להרביץ להם" ומוסיף "ניסינו לדבר עם הבנות שהיו בראש הטור... היו גם כאלה שהצדיעו בסימן הייל היטלר". את ההמשך כבר ציטטתי כאן, אבל כדי שלא יהיו אי הבנות הנה שוב: "פתאום החלה מהומה כאשר שלושה בני נוער החלו להרביץ לתושב ערבי. רצתי להפריד בין הצדדים, הזזתי את המתיישבים הצידה וטיפלתי בערבי והרגעתי גם אותו. לאחר מכן הסתובבתי ללכת לעבר הכוח ואז חטפתי סלע גדול שפגע בעין השמאלית שלי". סיכום הארוע עפ"י המומחה הגדול בהבנת הנקרא: היתה קטטה, והקצין שנקלע אליה חטף אבן ממישהו. ____________ ולמערכת: לינק לא תמיד מספיק. העניין הזה מחייב שהטכסט יהיה מונח גם לפני עיניו של העצל בקוראים. |
|
||||
|
||||
ועדיין: מצא בטקסט (החשוד מראש כמוטה שמאלית, לפי האכסניה) מקום אחד (!) שבו כתוב שאת האבן זרקו יהודים. |
|
||||
|
||||
האכסניה? כלומר ווינט? בוא נלך הפוך- איזה אכסניה *איננה* מוטה בעיניך? |
|
||||
|
||||
אני מנחש שתמצא ב''נקודה'' דיווחים אובייקטיביים לעילא ולעילא. |
|
||||
|
||||
לצערי, אין היום מקורות שאינם מוטים, בין אם לימין (מקור ראשון, INN, NFC) או לשמאל (Ynet, NRG, הארץ). אין בכך בעיה, וזכותו של עיתונאי להיות בעל אג'נדה, אבל כשקוראים את הכתבה צריך לקחתה עם קורט מלח ולקרוא אותה בחשדנות בריאה מראש. |
|
||||
|
||||
ממתי NRG ו-YNET זה שמאל? סיפרתי כאן פעם על שכן שלי, אמריקאי שהיה מכריז על עצמו שהוא טיפה מימין למרכז. כדי לקבל את מקומו היחסי-האמיתי-שאלתי אותו איך הוא ביחס לריצ'רד ניקסון (זה היה מזמן). הוא ענה שניקסון הוא עמוק בתוך השמאל. כך הבנתי שהוא היה קרוב לרוב המוסרי. כך גם אתה,IDAN . אם מעריב וידיעות הם בטאונים שמאלניים אז אתה מדגדג את שולי כהנא-חי. |
|
||||
|
||||
ידיעות ומעריב (או ynet וnrg) אינם בטאוני שמאל כדוגמת "הארץ", אך הם בודאי מוטים לשמאל. זה לא ענין בינארי של שחור ולבן אלא רצף. |
|
||||
|
||||
ברגע שמישהו אומר את האמת, אתה מייד סותם את פיו ב"קללה" הנוראה "כהניסט". האם לפי ההגיון שלך, מי שמצביע על העובדה שהתקשורת הממסדית בארץ היא מוטה לשמאל, הוא כהניסט? האם ג'ודי מוזס-שלום, שמכירה "קצת" את הממסד התקשורתי מבפנים, ו"חשפה" את העובדה הזו היום, גם היא כהניסטית? |
|
||||
|
||||
לא קראתי לך כהניסט. כתבתי בדרך של הסקה לוגית שאם A שהוא במרכז אך אתה טוען שהוא בשמאל, ו-B שהוא בימין אך אתה טוען שהוא במרכז, אז אני יודע איפה נמצא C שזה אתה. כי אם הגדרת איש ימין שהוא במרכז או בשמאל יחסית אליך אז מה אני צריך להסיק לגביך? הרי כל בדיקה לגבי מיקום השקפתו הפוליטית של אדם היא יחסית אל הבודק. לגבי ג'ודי שלום ניר מוזס וקביעותיה- אין לי הרבה הערכה אליהן. |
|
||||
|
||||
א. זה לא משנה את העובדה שהעיתונים הנ''ל מוטים לשמאל. לראיה, הטיפול השונה שקיבלו החייל שחטף אבן אתמול (וקיבל כותרת ראשית וראיון), לעומת החייל שאיבד עין בבלעין, ולא קיבל את הנ''ל. ברצותה, התקשורת מנפחת סיפורים, וברצותה משקיטה אותם. ב. אני איש ימין בדעותיי, ומעולם לא הסתרתי או התביישתי בכך. עם זאת, מעולם לא הייתי מחסידיו של הרב מאיר כהנא בחייו, או של מורשתו לאחר מותו. |
|
||||
|
||||
אז ככה, אם אתה מאמין שכל העיתונות בארץ (ובעולם?) מוטים לצד זה או אחר, לא צריך להעיר על כל מקור "אבל הוא מוטה". עצם זה שאתה מדגיש את ההטיה של מקורות מסויימים uלא של אחרים מעיד על הטיה, לא? |
|
||||
|
||||
כבר הסכמתי איתך שבהחלט ייתכן שלא עפה שם שום אבן. הקצין נוגח להנאתו באיזה סלע, ומיד כל השמאלנים מאשימים את המתנחלים. רק חבל ששרבבת לאחת ההודעות שלך את העניין המעיק של ''הבנת הנקרא'', כי בהקשר הנוכחי הוא מעמיד אותך באור די מגוחך. |
|
||||
|
||||
האבן בודאי עפה, אבל אין שום ראיה לכך שהיא נזרקה ע''י יהודים דווקא. ערביי חברון לא נודעים בתור שיות תמימות, וכשמתפתחת תגרה (כפי שקרה אתמול) הם בודאי אינם טומנים ידם בצלחת. |
|
||||
|
||||
"קצין אגף המבצעים במשטרת מרחב חברון: "אנחנו מגינים עליהם והם גומלים באבנים, ביצים ובקריאות נאצה"." "מאז הבוקר עצרו שוטרי משטרת מרחב חברון שבעה מתנחלים, החשודים בהפרות סדר ובידויי אבנים וביצים לעבר כוחות הביטחון." |
|
||||
|
||||
באמת העלית בדעתי את החשד הנורא שהחייל הפצוע הוא עוכר ישראל מובהק. אפילו כשערבי פוגע בו באבן, הוא מפנה את כל זעמו למתנחלים... |
|
||||
|
||||
אתה מזכיר לי את השיר: "אדוני השופט".. "כשחטבתי עיצים בא פתאום המסכן והכניס את הראש מתחת לגרזן" |
|
||||
|
||||
זה קורה די הרבה, התאונות המצערות האלה, ותמיד לאזרחים שלווים ושומרי חוק.. תראה למשל מה שקרה לאלפרון המסכן (שהסיגר סופסוף את עצמו). אליבא דעורך דינו האיש "הגיע בצהרי יום ולעיני כל לפגישת עסקים בבית מלון דניאל בהרצליה. בשלב מסויים, כשהוא היה בבית המלון הוא ראה שהחלה תגרה במלון. התגרה בשלב מסוים גלשה לכיוונו, הוא הוכה ונחבל בתגרה והוא לא החזיק סכין והוא לא קשור בכלל לתגרה". אין ספק, המדינה התדרדרה. כבר אי אפשר לשבת במלון בלי שתגלוש לעברך תגרה! |
|
||||
|
||||
אסתי, שמעתי את זה ברדיו ולא האמנתי לשמע המקוריות. ניסיתי לדיימן לעצמי איך גלי התיגרה גולשים. ממש כמו צונמי. בהתחלה מרטיבים את הרגלים אך אחר כך מגיעים עד הצוואר. |
|
||||
|
||||
מהחלק שאני שמעתי ברדיו, הבנתי גם שהוא - כמו רוזנשטיין, גבריאלי והאחרים - כלל אינו חושש מאיש וברור לו שאין לו אויבים חלילה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |