בתשובה לדובי קננגיסר, 02/04/00 12:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ידע..... זה ככל הנראה המכשיר הרגיש והמופלא שהזכרתי בתגובתי הראשונה למאמר..... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי סוגיה בנושא פרדוקס התאומים, שהוצג במאמר שפתח את הדיון, ומתקשר לויכוח שרץ כאן עכשיו: במאמר הפותח טוען המחבר, שע"פ פרדוקס התאומים, אם אדם יסע מכדוה"א במהירות קרובה למהירות האור ואח"כ יחזור לביתו, הוא יגלה, כי אחיו מבוגר ממנו. לכאורה, תופעה זו תוצר בסיסי של תורת היחסות הפרטית. אבל, למיטב ידיעתי / הבנתי / מחשבותי, תורת היחסות קיבלה את שמה מהיחסיות של התופעות בטבע. במקרה שלנו, אדם יוצא בחללית מכדוה"א ונע *יחסית לכדוה"א* במהירות, שגודלה V וכיוונה d. אבל כדוה"א, ואיתו האח של הנוסע בחללית, נע יחסית לאח בחללית באותו כיוון d במהירות -V. למעשה אין בין שני האחים הבדל עקרוני משום שאי אפשר לקבוע מי מהם "נח" ומי מהם "נע". מאז שבוטל האתר לפני קרוב למאה שנה, תנועות הן תמיד יחסיות ולא מוחלטות. באותה צורה בדיוק אין משמעות ל"האשמת" אחד האחים שהוא מאיץ והשני שומר על מהירות קבועה (או מנוחה), כי התאוצה היא בהכרח יחסית בין שני האחים ולכן זהה בגודלה והפוכה בכיוונה. על פי האמור לעיל, יוצא שמנקודת ראותו של האח שנשאר בביתו, הזמן בחללית מתקדם לאט יותר מאשר אצלו ולכן האח יחזור לכדוה"א כשהוא צעיר יותר מהאח התאום שנשאר בבית. אך מנקודת ראותו של האח שבחללית המצב הוא הפוך: כדוה"א נע ביחס אליו, ולכן האח בבית מזדקן לאט יותר ממנו, ובשובו הביתה האח שנשאר יהיה צעיר יותר. וזהו הפרדוקס: לכאורה תורת היחסות הפרטית יוצרת מצב שבו שני האחים יכולים להפגש, כשכל אחד מהם חושב ("רואה" / "צופה", כלומר לא הרגשה מעומעמת אלא עובדה פיזיקלית) שהשני צעיר יותר ממנו. פתרונות אפשריים לפרדוקס: 1. "פיצול עולמות" כלשהו, כך שאכן כל אח יראה את אחיו כצעיר ממנו. (לא נראה לי) 2. שאין לי מושג על מה אני מדבר וכתבתי כאן רצף שטויות שבדיתי מלבי ולא מעוגן או מוכח בשום מקום. 3. שתורת היחסות הפרטית, עוסקת (כשמה) רק במקרה פרטי של מהירויות קבועות ואי אפשר להכיל אותה על מערכות הכוללות גופים מאיצים. מכיוון שאח שעזב את כדור הארץ וחזר אליו (כל עוד האח לא חוזר לא מתעוררת בעיה) בהכרח האיץ, פרדוקס התאומים נובע מהנחה מוטעית, כאילו הוא יכול להשתמש בעקרונות הבסיסיים של תורת היחסות הפרטית, כאשר למעשה הוא צריך היה להשתמש בתורת היחסות הכללית (שאין לי שמץ של מושג מה היא אומרת בנידון). יש לי תחושה חזקה שאפשרות 3 היא הנכונה (אך אולי לא מדוייקת עד הסוף). אם מבין הקוראים יש מי ש**יודע** את התשובה הנכונה אשמח אם הוא יפרסם אותה. דרך אגב, אם אני צודק, ופרדוקס התאומים אכן הופיע כאן בצורה שגויה ומטעה (כפי שכבר ראיתי אותו במקומות רבים אחרים), אני רוצה להביע שאט-נפש מה"פיזיקיים" שמבבלבלים את הציבור התמים. מחובתכם, כאנשי מדע, להקפיד על הדיוק בכתיבה, גם אם עלולוים לאבד קצת מהרייטינג. אני רוצה להדגיש שאני לא פיזיקאי, ולא למדתי פיזיקה בצורה מסודרת מלבד 5 יח' לימוד בתיכון, כך שיש לקחת את הנאמר בתגובה זו בערבון מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל התשובות שגויות. אני לא למדתי אפילו חמש יחידות פיזיקה בתיכון, אך הזמן, על פי תורת היחסות, מאיט את מהלכו עבור גופים שתנועתם אינה קבועה. כל זמן שתאום אחד מתרחק במהירות קבועה והשני נשאר במקומו, אין לדעת מי מהם מזדקן יותר מהר. כאשר התאום הראשון יחזור לכדור הארץ לאחר שעזב אותו, יתברר לו שאחיו הזדקן יותר ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרשה לי להצטרף לספקולציות הפרועות שרצות בכתבה הזו. לטעמי התופעה מעידה טוב יותר מ1000 עדים שאף אחד לא ממש מבין את כל התורות האלו - שהרי מבין המוני קוראי המגזין ישנם (אני מניח) כמה משכילים עם רקע פיזיקלי שאמורים להסביר הכל. התשובה לפרדוקס כביכול שהעלית, הוא שהיחסות הכללית לא מצטמצמת למרחב אלא חלה גם על הזמן. לכן אותה זווית הסתכלות על פיה אתה עומד והוא זז, כוללת את הראיה שהתנועה שלו בזמן איטית משלך. לעומת זאת אם הוא יטען ובצדק שהוא עומד ואתה זה שזז הרי שעל פי נקודת מבטו הוא זה שמזדקן ואתה נע לאט בזמן. רק כהערת אגב אציין שרוב התאוריות שהועלו פה, רובם בהשראתו (הגמלונית משהו) של דוגלאס אדאמס, לגבי יקומים מקבילים, הפרודוקס הטמון בהם הוא ההעדר המימד המוחלט בעזרתו ניתן למדוד את שאר המימדים. זו גם לדעתי הסיבה לאי *יכולתה* העקרונית(!) של הפיזיקה, לגבש תאוריה כוללת סופית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |