361087
לא השתכנעתי בכך שחל מהפך אוניברסלי בתודעת המוות בימי אלקסנדר מוקדון. כיבושים, הגליות, נפילה של תרבויות וסדרי עולם, היו גם קודם. אני חושד שסיבה יותר סבירה ל"מהפך" היא שעד אותה עת נותרו בידינו בעיקר דיווחים היסטוריים רשמיים. רק מאותה עת לערך השתמרו דיווחים אישיים, המתארים את מצוקת היחיד. זו איננה סיבה להניח שחרדת היחיד מפני מותו היתה עזה פחות בטרם התקופה ההלניסטית, או בחברות שלא ידעו את מוקדון. כפי שהעיר לעיל אסור לוויתן, הפירמדות שימשו אמצעי להזדהות חברתית אבל הן אינן מוכיחות שהמצרי הפשוט לא ירא את המוות - רק שלא היו לא האמצעים להנציח את חרדתו.

לדעתי המהפך התודעתי עליו נסוב המאמר חל (הרבה) קודם לכן. אולי אפילו בטרם היות האדם המודרני. אינני בטוח שלקופי־על או פילים אין תודעת־מוות אישי.

מפתיע אותי שלאורך המאמר לא הוזכרו המילים "אהבה" ו"ילדים"; שניהם מושגים המשמשים באופן אוניברסלי להפגה של חרדת המוות. אין בכך כדי להחליש את חשיבות הקבוצה והתרבות הקבוצתית לנחמה.

הערת תרגום קלה: אינני מכיר את האמרה "לא מספיק מחשבה בריאה, משום סירובה להכיר בעובדות הרוע, שהוא כנראה המפתח הטוב ביותר לאמת העמוקה" של ג'ויס, לא מצאתי אותה בשפת המקור ולא הבנתי אותה באמת. אך אני סבור שיש לתרגם "לא *מספיקה* מחשבה בריאה". או אפילו "מחשבה בריאה אינה מספיקה".
תוקן, תודה 361116
אהבה ומוות 361257
תודה על התיקון. הציטטה היא מוויליאם ג'יימס (המערכת - נא להחזיר לג'יימס את ה W :), לא מג'ויס.

בקשר לאהבה וילדים ומוות - שושי שני כבר אמרה שצריך לדבר יידיש, שהילדים לא יבינו. ברצינות, המאמר התרכז במוות. יהיה מעניין את תוכלי להוסיף על אהבה וילדים.
אהבה ומוות 361286
המאמר התרכז במוות, אך חלק נכבד ממנו דן בדרך למצוא משמעות לחיים: תחושת ההשתייכות לקבוצה. הופתעתי מכך שלא הזכרת דרכים נוספות, משמעותיות לא פחות, למציאת משמעות. עבור אנשים רבים, אהבה היא סיבה טובה דיה כדי לחיות. ומה מחבר אותך אל הנצח יותר מאשר הבאת ילדים לעולם?

אשמח עם תתייחס לנקודה המרכזית בתגובתי - תחושתי (הבלתי מבוססת) שלא חל מהפך בתפיסת המוות בתקופה ההלניסטית, אלא רק שינוי בטיב המקורות ההיסטוריים.
אהבה ומוות 361301
לא הבנתי מה הבעיה. זה שיתכן ותפיסת המוות עברה גילגולים נוספים בתקופות פרהיסטוריות? אם כן, זה נישמע לי כטענה די טריוויאלית משום שברור שההיסטוריה האנושית איננה בת 2500 שנה בלבד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים