![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נכון, וזה מסתדר היטב עם המהלך הגרייסי. אבל כדאי לציין כאן את התהליך הנפוץ שבו שימוש מטאפורי (או גוזמאי, או מקטין, או סגי-נהור) הופך בהדרגה ל''מילוני'', למטבע לשון שאנשים משתמשים בו כנראה ללא כל הסתמכות (לא מודעת ולא לא-מודעת) על המשמעות המילולית המקורית. ''מחמם את הלב'' הוא הדוגמה הראשונה שקפצה לי לראש, אבל השפה כמובן מלאה בכאלה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"שימוש מטאפורי (או גוזמאי, או מקטין, או סגי-נהור) הופך בהדרגה ל"מילוני"": הוא פשוט "מת לתוך השפה". כמו חד עין ורחב לב וכיו"ב אבל "מחמם את הלב"? כלומר? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כמו חד-עין ורחב-לב, לא? | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |