בתשובה לדובי קננגיסר, 22/09/01 19:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההודעה שלי באה תחת הכותרת "נקודה נוספת", וכל מטרתה היתה להאיר היבט נוסף של המצב המוסיקלי בישראל. זהו. לא באתי להגיד מה צריך ומה כדאי. זה גם לא כל כך מעניין אותי, מכיוון שזה לא משנה מה אתה ואני נגיד: כמו בכל דבר אחר, ההמונים כבר יחליטו לבד. בכל מקרה, ברור מאוד שהרוק ישראלי נמצא בתהליך דעיכה. רוב היוצרים שהזכרת כבר עברו לבלי שוב את שיא הקריירה שלהם, ולמרות שאין לי נתונים על מכירות תקליטים, יש לי תחושה שהם הרבה, הרבה פחות פופולריים מבעבר. זאת, לעומת פריחה חסרת תקדים של מוסיקה מזרחית וים-תיכונית. מה זה אומר לגבי עתיד המוסיקה בישראל? תחליט אתה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פריחה חסרת תקדים? לא יודע. המזרחיים יצאו מהקסטות והתחילו להלחם בפירטיות, כך שפתאום יש נתונים מדוייקים על מכירות. הם גם התחילו לשווק את עצמם, ושרית חדד היא דוגמא טובה לשיווק טוב למוצר שאני לא אגיד מה אני חושב עליו. בנוסף מוזיקה מזרחית, בשל אלי הפוליטיקל קורקטנס, מצאה את דרכה אל תחנות הרדיו שעד לאחרונה שידרו אך ורק רוק ופופ. ועדיין - המוזיקה המזרחית בארץ, כפי שציינת, אינה בדיוק ה"מוסיקה המזרחית הקלאסית", אלא הפופ המזרחי. המוזיקה המזרחית אצלנו זהה, מבחינת תפקוד, למוזיקת הקאנטרי בארה"ב, שזוכה להמון הצלחה בכל עת, וזאת מבלי לפגוע פגיעה משמעותית ברוק לסוגיו. אם כבר משהו פוגע ברוק הישראלי, הרי שזו דווקא המוזיקה האלקטרונית, שכמעט כל מלחין ישראלי עבר להשתמש בה באופן כמעט בלעדי, אבל רק מעטים מצליחים לעשות זאת באופן מוצלח (אסף אמדורסקי, קורין אלאל). כמובן שיש גם מי שמתעקשים על רוק מסורתי וטוב, ויצויין לשבח בהקשר זה האלבום החדש והמוצלח של יובל בנאי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |