בתשובה ליעקב, 11/01/06 13:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מבטיחה לך שבמאמר אקדמי הרסגור לא יכתוב על ''האמריקאים הטפשים''. אפילו לא ''האווילים''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. שם יבוזו לו. ברדיו הוא מנצל את הבמה כדי לקדם את השקפת עולמו. וזה הפסול. מתברר שהעולם האקדמי אינו מחנך לאתיקה ויושרה. אפשר במאמרים להיות אובייקטיבי ומדעי וברדיו לשכוח את התובנות הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצול הבמה לשם קידום השקפת עולמך זה דבר פסול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם קיבלת את במת ההסטוריה היחידה בגלי צה"ל ואתה מנצל אותו במסווה של הוראת הסטוריה כדי לקדם השקפת עולם - כן זה פסול בעיני. מה היית אומר אם לדב היה פינה שבועית בגלי צה"ל על טילים והוא היה משתמש בו לקידום דעות ימניות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם קיבלת את במת ההסטוריה היחידה בגלי צה"ל ואתה מנצל אותו במסווה של הוראת הסטוריה כדי לקדם השקפת עולם - כן זה פסול בעיני." אם יש מונופול של עמדות מסוימות בכלי התקשורת (לא שכנעת אותי שזה המצב), אז בהחלט יש מקום לשיפור (פה התחילה והסתימה ההסכמה בינינו - זה לא הרבה, אבל זה גם משהו). אבל השיפור הראוי הוא לא סתימת פיות והפיכת הכלי התקשורתי לכלי אנמי וממלכתי שמתימר לאוביקטיביות מוחלטת (מה זה?) ואין בו מקום לשום עמדה שחורגת מהקונצנזוס, אלא להיפך - יש לתת במה לקולות נוספים. מדובר בכלי תקשורת ציבורי, לא בכלי תקשורת של ממלכת ירדן. "מה היית אומר אם לדב היה פינה שבועית בגלי צה"ל על טילים והוא היה משתמש בו לקידום דעות ימניות?" הייתי שמח. הטענה המקובלת היא שכלי התקשורת הציבוריים הם "ממלכתיים" ואין מקום בהם להבעת עמדות אישיות ו/או חורגות מהמוסכם על הרוב. המחזיקים בטענה זו חושבים שרק בכלי תקשורת פרטיים ו/או מסחריים יש מקום לדברים מעין אלה. אני לא מסכים עם התפיסה הזו של כלי תקשורת ציבוריים, כאשר מדובר במדינה דמוקרטית. דווקא משום שכלי התקשורת הוא "של הציבור", צריכה לנשוב ממנו רוח המתאימה יותר לרוח הדמוקרטית - חוסר הסכמה, פולמוס אינסופי (כמה שיותר תגובות למערכת שאומרות "לא יעלה על הדעת שנאמרו דברים כאלה מעל גלי האתר", הרי זה משובח) ונתינת במה לעמדות שונות (אפילו אלו שבשוליים). אם זה לא יתרחש בכלי התקשורת הציבוריים, זה לא יתרחש באף מקום אחר. בדמוקרטיה, קידום אג'נדה זו לא מילה גסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית לא צריך להיות תקשורת ממלכתית. איני חושב שאנו חלוקים. אין לי בעייה עם דעות חריגות. אני גם שמח לשמוע את מילשטיין ברדיו. הבעיה שלי היא הצגת תכנית כברור לעומק של נושאים ואז סילוק בבוז ובחרפות של אלו המתנגדים לדעתך. הבעייה שלי היא הצגת תכנית כהכרת הסטוריה ובמסווה של התכנית קידום מטרות. הבעייה שלי היא כשזוכה פרס ישראל מדבר בשם הזוכים (ואמור להגיד כמה מילים המתאימות למעמד) ומנצל את הבמה לקידום דעותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שאנו חלוקים. אני מברך את זוכה פרס ישראל על ניצול הבמה כדי לאמר משהו מעניין הנובע מאופיו של האיש ומעמדותיו (גם ו/או ביחוד אם לא נעים לכמה אנשים לשמוע מה שהוא אומר), במקום לחנטרש כמה קלישאות מתחנפות ואנמיות בסגנון "אני מודה לאקדמיה". ראוי שתתרגז מתוכן דבריו (אם אתה לא מסכים) ושתעביר *עליו* ביקורת. מאוד לא ראויה בעיני גישתך שמוצאת פסול ב"ניצול במה ממלכתית לקידום דעות". "ניענוע הספינה" (גם או אפילו בעיקר במעמד ציבורי/ממלכתי) זה הלחם והחמאה של החברה בה אתה חי. זה יהיה עצוב (לרוח הדמוקרטית של המדינה שלנו) אם נגנה דווקא את האנשים (המעטים) שיש להם מספיק אומץ לנהוג כך, במקום מה שרובנו היינו בוחרים לעשות בסיטואציות/גופים כאלה - לצנזר את השקפותינו הערכיות, לחשוב על מעמדנו, לחשוב קודם כל על מקום העבודה, להתחנף לקונצנזוס ולקשקש המון בזנב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא נבחר לייצג 10-15 זוכים. אם הוא היה איש ימין הארץ היתה סוערת על החוצפה. אם כולם היו מדברים - שיגיד מה שהוא רוצה. הר סגור הוא מעין נציג ההסטוריונים בגלי צה"ל. אני כמובן מתנגד לפרס ישראל ורואה בו אות קלון למדינה. בעצם טענותי הן שניים: 1) אם נבחרת לדבר כמייצד מגזר מסויים, אל תשתמש בבמה להגיד דברים לא מייצגים. 2) בהוראת נושא עליך לשאוף לאובייקטיביות או להציג את ההרצאה שלך כמוטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכן להזכיר לי במה אתה תומך ולא למה אתה מתנגד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהמדינה תתעסק רק בדאגה לביטחון (חוץ ופנים) ולא תדחוף אפה לעניינים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אנו חלוקים (לגבי המצוי והראוי כאחד). אין לי מה להוסיף. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |