 |
|
 |
||
|
||||
 |
ויורשה לי לכנות את הילד בשמו. כתבת שעניי עירנו קודמים, ושחייהם של אזרחים עדיפים על אי נוחות מסויימת של כאלה הנחשדים בפעילות עויינת, או בתכנון/ביצוע/הגיית/תמיכה (מחק את המיותר) של/בפיגועי טרור. דע לך, ידידי, שמאות ואלפי אנשים נחשדו שיש להם קשר לפיגועי טרור, ורבים מאד עונו על סמך עיקרון "פצצה מתקתקת" וכדומה. אכזריות אנושית לא חסרה גם במקום שהדבר איננו מעוגן בחוק, וגם כשהוא נוגד אותו. המודל לחיקוי של ישראל בשאיפה למדינה דמוקרטית לא צריך להיות ארה"ב האימפריאליסטית או כל מקום אחר. שומה עלינו לבחור בתבונה את המרכיבים הנחוצים לנו מן הקיים וגם מן הדברים שאינם מתקיימים בשום ארץ בעולם. הצדקת מעשים א-מוסריים שנעשים אצלנו באמצעות השוואה לאי מוסריותם של משטרים אחרים, ואני לא נכנס עכשיו לויכוח אם הסיפורים נכונים או לא, היא פאתטית. עד היום תמצא בכל בית פלסטיני לפחות אדם אחד שנחקר על ידי השב"כ, נשפט לתקופות מאסר הנעות בין חודשים ספורים לשנים רבות. עד לפני חצי שנה, הנתונים שבידי לא מעודכנים, עוד ישבו בכלא הישראלי פלסטינים בעוון השתייכות ל"פאתח"!! שלומיאליות שאין כדוגמתה. האם אתה חושב באמת שהשיטות האלה מוכיחות את עצמן? האם אתה באמת חושב שההתדרדרות המוסרית שאנחנו נמצאים בעיצומה היא מחיר נאות למניעה המפוקפקת הזאת? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תבהיר את השימוש במילה מרצניקיות בכותרת התגובה שלך. אני אמנם לא מצביע מרצ, אבל הגדרתך את התנועה הזו בכל זאת נראית לי תמוהה במקצת. בכל מקרה - אתה צודק, השימוש בעינויים הוא נרחב מידי, ונעשה בצורה פרועה מידי. אני אינני תומך ביד החופשית (תרתי משמע) שניתנה לשב''כ לגבי עינויים עד כה. לכן אני מאמין שחרב המשפט צריכה לרחף מעל לחוקרים בכל עת - חרב שתונף ותכרות בכל פעם שיעשה שימוש לא נאות בהרשאה שבשתיקה הזו לעינוי עצורים. רק פצצות, רק מתקתקות, ורק בטווח הזמן המיידי. כל עילה אחרת אינה קבילה. אני סומך על היועץ המשפטי שידע להבחין מתי השב''כניק התורן משקר לו במצח נחושה, ומתי באמת היה צורך במעשים שנעשו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |