|
||||
|
||||
קודם כל, חזרתי בי מתגובתי ההתחלתית בגלל שאיני זוכר את התייחסות העיתונות אז למקרה, ולכן אין טעם להמשיך ולדוש בעניין. אשר לטענתך, באמת אין לי שום מושג על מה אתה מדבר בקשר לאידה נודל, שכל מה שזכור לי עליה הוא סיפור מאבקה כאסירת ציון. מכל מקום, התייחסות של התקשורת צריכה להיות כשמדובר באישיות ידועה גם לדעות חריגות, וגם לא ברור אם ''גבול הבעיות הנפשיות'' הוא מין מחלה מדבקת, וכל חבריה (שרובם הם שמות שידועים לי) נדבקו ממנה, ולכן גם אליהם התקשורת לא צריכה להתייחס לטענתך. |
|
||||
|
||||
דב, באותו הקשר, מה דעתך על העובדה שהוושינגטון פוסט ישב במשך 10 חדשים על הידיעה שהסי.איי.איי מנהל בתי סוהר סודיים באירופה, ושהניו יורק טיימס לא פירסם במשך שנה (בין השאר עקב בקשרת הבית הלבן) את הידיעה שהאנ.אס.איי. באישור הנשיא צוטטו לשיחות פנים ארציות, תוך התעלמות מהחוק? |
|
||||
|
||||
אני חושב ששתי הידיעות היו ראויות לפרסום. אגב, אם החוק האמריקאי אינו מעניק לנשיא סמכות להורות על ציטוטים כאלה, מדוע לא הועמד הנשיא לדין ? זו כבר לא שאלה של עיתונות אלא של מערכת המשפט. |
|
||||
|
||||
הסנטור הרפובליקני ארלן ספקטר, יו"ר וועדת החוק והמשפט של הסנט, אמר בסוף השבוע שהוועדה שלו תחקור את הציטוטים הלא חוקיים של ממשל בוש (כנראה אחרי שתסתיים חקירתו של השופט אליטו, המועמד לביהמ"ש העליון). אם אכן יתברר שהנשיא פעל בניגוד לחוק "התגובה היא הדחה. אחרי ההדחה אפשר להתחיל בתביעה פלילית...אבל בחברה שלנו הפיצוי הוא במחיר פוליטי." |
|
||||
|
||||
הארגון לזכויות האזרח הגיש תביעה לביהמ"ש הפדרלי בדטרויט והמרכז לזכויות חוקתיות הגיש תביעה בביהמ"ש הפדרלי במנהטן. שתי התביעות דורשות שהממשל יפסיק לאלתר את ההאזנות בטענה שהן אינן חוקיות ואינן חוקתיות. התובעים דורשים לדעת אם ההאזנות היו אך ורק לשיחות ודואל בינלאומי של אנשים החשודים בקשר לאל קעידה, כפי שהנשיא בוש טוען, או שמא תוכנית ההאזנות נוצלה לרעה לריגול פוליטי פנימי. |
|
||||
|
||||
ציתותים, כן? |
|
||||
|
||||
יש רק הבדל קטן בינך לבין ספקטר: אתה ממהר להכריז על הציתותים כבלתי חוקיים. הסנטור משתמש במילת התנאי if. אני סבור שלכך התכוונה תגובה 359157 - אתה מכנה התנהגות מפתיעה וחצופה של הבית הלבן כ"בלתי חוקית" כאילו הדבר ברור מאליו. |
|
||||
|
||||
הציתותים הם בניגוד לחוק. |
|
||||
|
||||
ומדוע אתה כה בטוח בכך? ומדוע הסנטור ספקטר (שעליו אתה מסתמך) אינו כה בטוח? רק כדי לקבל פרספקטיבה על גישתך לחוק האמריקאי: האם אתה סבור שזכייתו הראשונה בבחירות של הבוש השני היתה חוקית? |
|
||||
|
||||
כדי שחלילה לא יתפרש כאילו אני לא מה"טובים", הניו יורק טיימס מפרסם היום מאמר המפרט עד כמה היו הציתותים בלתי יעילים, וכן ספקות לגבי חוקיותם. תזכורת: http://bugmenot.com/ |
|
||||
|
||||
הממ, האם מדובר באותו עיתון שישב על הידיעה הזו במשך שנה בגלל בקשותיו של הבית הלבן? |
|
||||
|
||||
א. ספקטר הוא (1) פוליטיקאי, (2) פוליטיקאי רפובליקני, (3) פוליטיקאי רפובליקני בכיר ביותר. ב. החוק המדובר, שידוע בכינוי FISA , קובע במפורש שתחולתו היא על כל הציתותים. כמדוני שאחד מקוי ההסבר של בוש הוא שיש לו פטור מהותי מהחוק. זה בעצם לב העניין, הרחבת סמכויות הזרוע המבצעת, וזה מה שמטריד סנטורים וחברי קונגרס (משני המפלגות). ג. מה הקשר בין שני הדברים? |
|
||||
|
||||
ג. תמהתי האם אתה אחד משמאלני־החוף־המזרחי שמשוכנעים שהם מפרשים את החוקה טוב יותר מכל הערכאות המשפטיות שטיפלו ואישרו (ונימקו) את הבחירות ההן בפלורידה. אילו כך היה, הייתי מפקפק עוד יותר בפרשנות המשפטית שלך. |
|
||||
|
||||
אני מציע שאולי תנסה להשתדל למצוא את הדרך הטובה והיעילה ביותר לחסום את הדמיון האסוציאטיבי שלך, ולמתן את האנרגיות השליליות שמוקרנות מתגובותיך. אני לא מבין כיצד עשית קפיצה מחשבתית מנושא ההאזנות לבחירות של שנת 2000. |
|
||||
|
||||
אני חושש שמיתון האנגיות השליליות שאני מקרין עלול לגרום להצטברותן אצלי, וחבל. על אחת כמה וכמה, אני סבור שדמיון הסוציאטיבי הוא כלי מוצלח לדיונים תאורטיים. אינני מצליח לחשוב על סיבה טובה לחסום אותו, אולי פרט לכך שהוא פוגע ברגשותיך. מה שאתה מכנה "קפיצה מחשבתית" נובע נובע מקשר שבעיני הוא ברור: בשני המקרים, פעולה שלטונית (קביעת האלקטורים של פלורידה/ ההאזנות) נתפסת כבלתי־חוקית־בעליל בקרב חוגים מסוימים, תוך התעלמות מפרשנויות אחרות של החוק. ובמקרה של פלורידה, תוך התעלמות מבתי המשפט. |
|
||||
|
||||
אם כך, נראה לי שוודאי ווודאי שכדאי לך לשלוט בהן (אני לא יודע באיזה אמוטיקון להישתמש כדי להראות חיוך נבוך וחם שמטרתו הפגת מתחים). אם אתה מתעקש להמשיך באנלוגיה בין שני המקרים אז ההבדל ביניהם טמון אולי בזה שהבחירות נקבעו עפ''י פרשנות משפטית לאוסף עמום של חוקים ממערכות שונות ולא בהכרח חופפות, בעוד ההאזנות נעשו בניגוד לחוק ברור שיש לו תוקף על ללא יוצאים מהכלל. |
|
||||
|
||||
תודה על החיוך, על החינוך, ועל הטון הפטרוני. וכעת ללא אירוניה: אני שמח שאתה מאלה שמבחינים בין המקרים, ולכן כדאי להאזין לדבריך ביתר רצינות. |
|
||||
|
||||
לפני כמה חודשים ביהמ"ש העליון קבע שמערך הכליאה בגואנטאנאמו ושלילת זכויות משפטיות מהכלואים מנוגדים לחוקה ושיש לפרק את בית הסוהר. בין השאר ביהמ"ש הבהיר שלנשיא אין זכויות וסמכויות מעבר לחוק ולחוקה. עכשיו שופטת ביהמ"ש המחוזי בדטרויט קבעה שההאזנות הסתר שערך ממשל בוש מפרות סעיפים חוקתיים שונים, את מגילת זכויות האחזר וגם את החוק. השופטת הבהירה פעם נוספת שארה"ב לא מקבלת שושלת מלוכתית ואין לנשיא יכולת לקחת לעצמו סמכויות מעבר למפורש בחוקה ובחוק: "מעצבי החוקה מעולם לא התכוונו להעניק לנשיא שליטה ללא בקרה, במיוחד כשפעילותיו מתעלמות בבוטות מפרמטרים שפורטו באופן ברור במגילת זכויות האזרח. שלושת ענפי הממשל הנפרדים תוכננו כדי שיבקרו ויאזנו אחד את השני." לפי פרשנות מאד סבירה, הנושא הסמוי של מערכת הבחירות של נובמבר 2006 הוא "הדחה." קרי, אם הדמוקרטים יצליחו לקבל את הרוב בקונגרס (חסרים להם כ-15 מושבים). |
|
||||
|
||||
אני לא רואה סיבה מיוחדת לכך שהתקשורת תתייחס אליהם. ראשית, כל שבוע מופקות כמה עצומות חדשות שחתומות בידי אנשי-ציבור ורוח והן לא זוכות לתהודה. כדי לזכות בחשיפה אתה זקוק לאנשי תקשורת ויח"צ מקצועיים. שנית, אין זה מחובתה של התקשורת לתת פתחון פה לכל קבוצת שוליים מופרעת (אגב, מושא ההתקפות הכי חזק של אידה נודל הוא הימין לסוגיו - שרנסקי, ליברמן ושות'. השמאל הוא בכלל בוגד). למרות כל זאת, הגב' נודל מקבלת פתחון פה. היא מרואיינת אחת לכמה שנים בעיתונות, ולאחרונה ראיתי ראיון (עד כמה שאפשר לקרוא לזה כך) של ארי שביט איתה בערוץ 99. בנוגע לסיכון להדבקות מהמחלה - אני לא יודע. בגרמניה ואיטליה זאת אכן הייתה מגיפה מדבקת. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יש משהו דומה לסתירה בדבריך. מצד אחד אתה כותב בסוף תגובתך שאינך יודע אם מדובר במחלה מדבקת, אבל בראשית תגובתך אתה מגדיר בעקיפין את כל קבוצת אסירי ציון שחתמו על העצומה, ושתחילה לא היה לך דבר נגד איש מהם למעט אידה נודל: "קבוצת שוליים מופרעת", כלומר נראה שהייתה הדבקה גורפת. . . חוץ מזה, קראתי את הראיון בקישורית שהביא סמיילי, ונראה לי שהביקורת שלך על אידה נודל מאד מאד מוגזמת. הגם שעם חלק מדבריה איני מסכים, יש שלד של הגיון ועקביות בכל הצגת הדברים שלה, ויש בהם גם הרבה אמת. עם דעתה שבעידן שרון וההתנתקות התנתקנו גם מהדמוקרטיה אני מסכים לחלוטין (1), וגם אמרתי זאת יותר מפעם אחת מבלי שידעתי את דעתה. (1) אצלנו השמאל הוא המומחה להגדרות בנושאים האלה, ויש אצלנו אפילו "מכון לדמוקרטיה" מטעם השמאל, ואיני חושב שיש טעם להתווכח אם "על הנייר" אנחנו דמוקרטיה או לא. לכן אומר זאת כך: דמוקרטיה כפי שאני הייתי רוצה שתהיה, כזאת שיש בה באמת "שלטון העם" והעם הוא זה שמכוון לפי רצונו את המהלכים העיקריים בודאי אין אצלנו. |
|
||||
|
||||
אני באמת לא מכיר את שאר החותמים על העצומה (קצת שמות, אבל לא יותר מזה) ובנקודה הזאת הביקורת שלך מוצדקת. הראיון שסמיילי הביא הוא ''רך'' לעומת הדברים שפורסמו במקומות אחרים. בנוגע לשרון, ברור שלא התנתקנו מהדמוקרטיה. כל מה שהוא עשה היה במסגרת כללי המשחק הדמוקרטיים. הוא אכן הפר בצורה צינית את הבטחותיו לבוחריו, אבל באמת שזאת לא בעיה שלי. יש עוולות חמורות יותר שמטרידות אותי. |
|
||||
|
||||
איני מדבר על עוולות אלא על דמוקרטיה, שהיא ''שלטון העם''. משטר חסר עוולות יכול להיות גם מונרכיה שבראשה עומד מלך נפלא. זה לא הופך את המונרכיה לדמוקרטיה. האפשרות שהשלטון יהפוך את מה שהבטיח לפני הבחירות, ויאמץ את העמדה הנגדית שהובסה בבחירות, והגושפנקא שהדבר מקבל מידי בית המשפט העליון (וזה רק שיא של תהליך שהתחיל לפני שנים), הופכים את הליך הבחירות שהוא הקשר היחיד שבין רצון העם למשטר, לריק מתוכן, ואת המשטר שלנו למשטר שאינו דמוקרטיה כפי שאני מבין לפי מיטב שיפוטי את המושג הזה. |
|
||||
|
||||
טוב, אני לא מסכים, אבל אין לי משהו חדש להגיד שלא נכתב כאן כבר עשרות פעמים. |
|
||||
|
||||
בהקשר זה, אינני מבין מה אתה רוצה מביט המשפט העליון. שום דבר בפשט של החוק אינו מונע מראש ממשלה לבגוד בעקרונותיו המוצהרים. מפתיע אותי שאתה מצפה מבית המשפט להרחיב את גבולות ההתערבות שלו במקרים (מסריחים, לא מוסריים, וטיפשיים, אבל) חוקיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |