בתשובה לאייל אלפא, 02/01/06 9:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מטבע הדברים, המאמר עסק רק בקומץ קטן ממה שהוזכר בספר. בעניין החשבונאות הנאיבית, אותי הרשים ביותר הסיפור על מי מאבד כרטיסים לסרט ומחליט לוותר עליו, ולעומת זאת אם איבד כסף באותו שווי הוא לא יוותר על הסרט. האינטרפרטציה של כהנמן היא שיש לנו סעיפי תקציב שונים, כך שאין דין חריגה מתקציב הסרטים כדין עדכון הסעיף ''רזרבה להוצאות לא צפויות'' בתקציב הכללי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(כן, אותה אחת שפעם נשבעת לה אמונים לנצח, אח"כ הפכת לצי'לבה מוצהרת שלה, ועכשיו - מי יודע...) בדיוק על הדוגמא הזאת חשבתי כשאמרתי אי-אז שיש לי בעיה עם הגדרת ה"כשלים" של טברסקי את כהנמן ושות'. אני שמעתי אותה בוורסייה על הצגת תיאטרון בפסטיבל, אם כי במקרים מסוימים נראה לי שהטיעון שלי עובד גם כאן. קניית כרטיסים להצגה רייטינגית לוקחת זמן עמידה בתור או המתנה בטלפון ובלבול מח שיכול להיות לא קטן. יותר מזה, במקרים רבים ייתכן שכשאתה מגלה שאיבדת את הכרטיס, הוא כבר עולה יותר, או שנשארו רק מקומות לא נוחים או שנגנרו בכלל הכרטיסים. פי4רושו של דבר שקנייה של כרטיס חדשה עולה לך יותר ממחירו המקורי. גם את זה יש לקחת בחשבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'ילבה? למיטב ידיעתי יש לי רק אחד, והוא מתעקש להסתתר מאחרי היותו אייל אלמוני שמדבר על עצמו, השד יודע למה, בלשון נקבה. די משונה, אם תשאלי אותי. מכל מקום, אם זאת את, ברוכה השבה לחוג המובחר של אלה שכן מדברים איתי, ותנחומי על השתייכותך לחוג הפחות מובחר של אלו שנשבעתי להן אמונים לנצח. את מעלה שורה של תירוצים נאים שמסבירים למה *במקרים מסויימים* התנהגות כזאת אינה בלתי-רציונלית. הנסיבות שאת מעלה אינן חלק מהסיטואציה הפשוטה שהוצגה לנשאלים, ואני מתקשה לראות למה הם נוטים לחשוב דוקא על נסיבות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא מדובר בתירוצים אלא בנימוקים. קרי - טעמים בטוב טעם. ואין צורך להציג לנשאלים את הנסיבות שתיארתי: הם יכולים להעלות אותן על דעתם באופן עצמאי לחלוטין. לפעמים אפילו שלא במודע - אתה פשוט זוכר סיטואציות כאלה או דומות להן, ואת הבלגן הלוגיסטי המחודש שיכול להיות איתן, וזה מספיק. ב. הניק "האייל האלמוני" מתפקד באתר הזה כמו שם יוניסקס לכל דבר. מאוד לא ברור לי מדוע אתה מפלה את הנשים המשתמשות בו לעומת הגברים העושים זאת. כיוון שכל הבעיה צמחה מאיזו החלטה תמוהה שלך לאחר שהבהרתי את זהותי המגדרית בתגובה שלא איפשרה לך לזהות אותה, ויש לי תחושה שנתקעת אז ביום עצבני או כעוס ואח"כ פשוט התקבעת על זה (גם לי היה אז יום זועם במיוחד, לכן נפגעתי כל כך), הייתי שמחה אם תודה בזה ואפשר יהיה לשוחח בנחת. (אלא אם כן אני טועה כמובן, ואתה באמת נהנה לכת וש אנשים עד דק סתם בשביל הכיף)... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ראשית, אני מקבל את התיקון: נימוקים ולא תירוצים. שנית אני עדיין לא משוכנע שאלה האסוציאציות הטבעיות שעולות במוחו של "האדם הסביר" בבחינה, אבל אולי אני טועה. ב. אולואים! אני מרים ידיים. לא התכוונתי לכתוש אף אחד עד דק, עד ד.ק. או עד דג. אני מציע לך לאמץ חוק פשוט שעזר להרבה אנשים בקשר לשטויות שלי: תתייחסי אלי כאל ילד מופרע בגן. קצת נודניק, אבל לא ממש מזיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. או.קיי. השלמנו? רק במקרים שאתה רואה בבירור שאני איילה - אנא פנה אליי כראוי לזה... (לא נורא, גם אני ילדה מופרעת בגן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאם השלמנו? צ'ילבה, צ'ילבה, צ'ילבתי, צ'ילבה מתחנפת היא רוצה להשלים איתי אבל מתביישת! שכ"ג מוציא לשון. שכ"ג עושה א-פייג. שכ"ג עושה את התנועה-הזאת-עם-האצבעות-על-האף. (אם היית יודעת כמה שנים אני מחכה לשיר שוב את השיר הזה היית מבינה) _____________ סתאאאם, בטח שהשלמנו. רק תורידי את המשקפיים לפני שאנחנו נופלים איש על צואר רעותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבא, אנחנו לא מבינים אותך. מה זה צ'ילבה ומה זה א-פייג? יש קשר לצינגלע ופייגלע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנפילה הזרועותית שהצעת קצת מרחיקת לכת: הרי בניק הקבוע שלי אינך מזהה אותי בכלל! (וממילא לא אסיר את משקפיי - אני קשורה אליהם בעבותות). מאידך גיסא, אם סיימנו את פרק הברוגז האווילי הזה - דייני.:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כפי שמרמז השם) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |